כל מה שצריך לדעת על תסמונת העייפות הכרונית ("מחלת היאפים")

תסמונת עייפות כרונית (CFS), הידועה גם בשם דלקת מוח מיאלגית (ME), הינה מחלה מורכבת רב מערכתית המאופיינת בדרך כלל בעייפות קשה, הפרעות קוגניטיביות, בעיות שינה, הפרעה בתפקוד האוטונומי, כמו גם תחלואה שלאחר מאמץ (אי סבילות למאמץ מערכתי SEID), אשר עלולה לפגוע קשות ביכולתם של המטופלים לבצע את הפעילות של חיים יומיומיים.

זו תסמונת מתחום הנוירולוגיה ואבחון מוקדם וטיפול מהיר הם קריטיים למניעת תחלואה גבוהה והשפעתה על איכות החיים. בישראל אין נתונים רשמיים לכמות המאובחנים ובארה"ב מדובר על כ-2 מיליון אזרחים.

איך מאבחנים עייפות כרונית?

בעוד ש- CFS הייתה בעבר אבחנה שנויה במחלוקת, היא מקובלת כיום כמצב רפואי. מכיוון שלא זוהה גורם יחיד, ומכיוון שמצבים רבים אחרים מייצרים תסמינים דומים, קשה לאבחן CFS, אין בדיקות ל- CFS והרופא שלכם כנראה יצטרך לשלול סיבות אחרות כדי לקבוע שהעייפות ממנה אתם סובלים היא CFS.

ישנן עדויות רבות לעייפות כרונית לאחר מחלת הנשיקה ומנגיפים דוגמת CMV ולאחרונה גם בהקשר של וירוס הקורונה. בשנת 2009 התפרסם בכתב העת Science, כי מדענים גילו שהידבקות בנגיף XMRV היא האחראית היחידה לתסמונת העייפות הכרונית אך בשנת 2011 חזרו בהם החוקרים ונכתב כי המדע חוזר בו לחלוטין מהדו"ח שפורסם "אנו מצטערים על הזמן והמשאבים שהקהילה המדעית הקדישה לניסיונות כושלים לשחזר תוצאות אלו".

הסימפטומים של מחלת ה-CFS דומים למצבים ומחלות אחרות. אנשים רבים עם CFS אינם נראים חולים ומאחר שיש קושי באבחון חולים רבים מתוסכלים כאשר אין שיח והבנה בין הרופא למטופל. שלילת גורמים פוטנציאליים אחרים לעייפות שלכם הוא חלק מרכזי בתהליך האבחון, הנה כמה מצבים עם תסמינים דומים ל-CFS:

• מונונוקלאוזיס
• מחלת ליים
• טרשת נפוצה
• זאבת (SLE)
• תת פעילות של בלוטת התריס
• פיברומיאלגיה
• הפרעה דיכאונית קשה
• השמנת יתר קשה
• הפרעות שינה
• תופעות לוואי של תרופות מסוימות כגון אנטיהיסטמיניים ואלכוהול

בגלל הדמיון בין תסמיני CFS לבין מצבים רבים אחרים, חשוב שלא תאבחנו את עצמכם. אל תהססו ואל תקלו ראש, שוחחו עם הרופא שלכם על הסימפטומים שלכם ועל המצב, חשוב גם שתשתפו את הקרובים אליכם במה שאתם עוברים, לפעמים קיים תסכול רב העלול להוביל לדיכאון. אל תוותרו על השאיפה להקלה על מצבכם. 

אולי יעניין אתכם גם >> טיפים וכלים להתמודדות עם חרדה ודיכאון במהלך הקורונה

ובכל זאת, מה גורם ל-CFS?

הסיבות לתסמונת העייפות הכרונית עדיין אינן מובנות לחלוטין כאשר ישנם לא מעט תיאוריות והשערות דוגמת:

• זיהומים
• וירוסים
• לחץ נפשי
• חוסר איזון הורמונלי
• מערכת חיסון מוחלשת
• גנטיקה
• שילוב של גורמים

מה הגנטיקה אומרת על מחלת ה-CFS?

הראיות תומכות ברגישות הגנטית של חולים עם CFS. מחקרים בהיסטוריה משפחתית של תסמונת עייפות כרונית הראו שיעורים גבוהים משמעותית של בני המשפחה של המטופל המדווחים על CFS או על תסמינים דומים לעייפות. מחקרים מבוססי אחים תאומים הראו גם נטייה משפחתית וגנטית מוגברת של התסמונת. מחקר נוסף דיווח על שונות בביטוי של גנים ספציפיים בחולים עם CFS, במיוחד לאחר פעילות גופנית אשר משפיעה על חילוף החומרים. במקביל, מחקר אחר הראה קשר בין CFS, מוטציות גנטיות ספציפיות, כמו גם זיהומים נגיפיים.

זיהומים ונגיפים בהקשר למחלת CFS

אף על פי שלפעמים CFS יכול להתפתח לאחר זיהום נגיפי, לא נמצא סוג אחד ספציפי של זיהום הגורם ל- CFS. מחקרים כן הראו כמות גבוהה של זיהומים כרוניים בחולי CFS הכוללים את:

• נגיף אפשטיין-בר (EBV)
• וירוס הרפס אנושי 6 (HHV-6)
• CMV
• נגיף רוס ריבר (RRV)

וכמות גבוהה של זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים:

• Coxiella Burnetii
• Mycoplasma pneumonia

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הציע כי CFS עשוי להיות השלב הסופי של מספר מצבים שונים, במקום מצב ספציפי אחד. למעשה, כ -1 מתוך 10 אנשים הסובלים מזיהום EBV, נגיף Ross River או Coxiella burnetii יפתחו מצב העונה על הקריטריונים לאבחון CFS.

מחקרים הראו כמות גבוהה של זיהומים כרוניים בחולי CFS

עייפות כרונית ונגיף קורונה

כפי שהזכרנו לעיל, לאחרונה תסמונת CFS נקשרת גם לנגיף הקורונה והיא חלק מתופעת "Long-Covid", בישראל אין עדיין נתונים רשמיים אך על פי נתוני אפליקציית "COVID-19 Symptom Study app" בה משתמשים כ-4 מליון אזרחים בריטיים ואת נתוניה מנתחים חוקרים מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון בהובלת טים ספקטור (Spector), פרופסור לאפידמיולוגיה גנטית – נראה כי מחלימים מסוימים מקוביד-19 חווים עייפות גם לאחר חודשים דבר המזכיר לחוקרים תסמינים דומים מנגיפי סארס.

פסיכולוגיה ועייפות כרונית

מחקר משנת 2002 מצא כי יכולה להיות קשר בין דיכאון, חרדה, והפרעות פסיכיאטריות לבין הפרעות במערכת העיכול. נמצא כי קיים קשר גבוה לפיברומיאלגיה, אשר בה 49% סובלים מתסמונת המעי הרגיז, תסמונת התשישות הכרונית (51%), ועוד מחלות.

בנוסף, מחקר משנת 2012 הראה על קשר נסיבתי בין פוסט טראומה PTSD ותסמינים טראומטיים נוספים לעייפות כרונית. משתתפים שדיווחו על היסטוריה של PTSD היו בסיכון גבוה פי 8 לדיווח על עייפות כרונית.

משתתפים שדיווחו על היסטוריה של PTSD היו בסיכון גבוה פי 8 לדיווח על עייפות כרונית

איך מטפלים בעייפות כרונית?

נכון להיום אין טיפול אחד ספציפי ואין תרופת פלא למחלת העייפות הכרונית (מחלת היאפים). מאחר ומדובר במחלה היכולה לכלול סיבות רבות להיווצרותה כל מטופל יטופל באופן אינדיבידואלי ויותאם לו טיפול ייחודי. ניתן לנהל את המחלה ולהתמודד איתה ובהחלט תוכלו להקל על עצמכם:

הנה 7 טיפים שיעזרו לכם לטפל בעייפות כרונית:

1. פעילות גופנית – בעוד שפעילות גופנית נמרצת יכולה לסייע למחלות כרוניות רבות, אל תתדחקו את עצמכם לקצה גבול היכולת – נראה כי סימפטומים של CFS עלולים להחמיר לאחר מאמץ – תחלואה לאחר מאמץ (PEM). עייפות כרונית עלולה להחמיר אף לאחר מאמץ רגשי/נפשי – לשם כך עליכם למצוא את גבולות הגזרה שלכם מבחינת עומס פיסי וגם נפשי. כאשר אתם מרגישים שאתם לפני מאמץ העלול להשפיע עליכם, עצרו וקחו הפסקה/מנוחה.
2. נהלו את הפעילויות שלכם, אתם מכתיבים את הקצב – תכננו את המשימות היומיות שלכם, אל תפריזו בכמות המשימות, תכננו את היום שלכם כך שתוכלו להיות נינוחים ולא לחוצים.
3. שינה – נהלו את השינה שלכם – הרגלי שינה טובים חשובים לכל האנשים, מאחר ועייפות כרונית עלולה להשפיע על מחזורי שינה ועל טיב השינה חשוב שתנהלו את השינה שלכם, לדוגמא תוכלו לנסות לוותר על שנת הצהריים דבר היקל על ההרדמות שלכם בלילה.
4. דאגו לתזונה מאוזנת – מכיוון שנראה כי דלקת ממלאת תפקיד קריטי בעייפות כרונית, מומלץ לנסות תזונה אנטי דלקתית ולהוסיף דגים ושמן זית, נסו להגביל את עצמכם עם מזון בו יש ריכוז גבוה של סוכר, אוכל מטוגן ובשר מעובד, הגבירו את צריכת המים שלכם ועקבו אחר דפוסים כלשהם בצריכת האוכל שלכם. מכיוון שיש קשר בין החווים עייפות כרונית למעי הרגיז חשוב לשים לב לכל מה שאתם מכניסים לגופכם. מאחר ואין שום מחקר התומך כרגע בתזונה כזו אחרת הקשורה לעייפות כרונית חשוב לא להוריד הכל בבת אחת ולהימנע מדיאטות כסאח ולא לצרוך מזונות כלשהם בפתאומיות – בכל מקרה אנחנו ממליצים להיוועץ באיש מקצוע דוגמת רופא/רופאת המשפחה שלכם או דיאטן/דיאטנית מוסמכים.
5. תוספי תזונה – מחקרים הראו כי קואנזים Q10 (CoQ10) וניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד (NADH) – תוספי תזונה נוגדי חמצון שכיחים עם השפעות לב-מוגנות ידועות – עשויים להקל על תסמיני תסמונת עייפות כרונית (CFS). הוכח כי שני התוספים מפחיתים משמעותית את רמות העייפות ותסמינים אחרים הקשורים למחלות כרוניות, כגון פיברומיאלגיה.
6. טיפול באמצעות CBD – שמן CBD מוזכר תמיד כחומר כאנטי דלקתי יעיל. מאמר משנת 2017 שפורסם ב- com בנושא יעדים טיפוליים, הציע כי CBD הוא דרך אפשרית להפחתת פעילותם של תאי מוח הנקראים גליה העלולה להוביל לרגישות מרכזית. זוהי מערכת עצבים מרכזית רגישה האחראית בין היתר ככל הנראה על ME / CFS ותסמונות רגישות מרכזיות אחרות כגון פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז ומיגרנות.
   סקירה שפורסמה בשנת 2016 שפורסמה במחקר על קנאביס וקנבינואידים מצאה עדויות לכך ש- CBD יעיל לטיפול במיגרנה ובתסמונת המעי הרגיז, הקשורים ל- ME / CFS.
7. טיפולים משלימים – עפ"י קופות החולים רפואה משלימה יכולה לסייע בטיפול בעייפות כרונית כגון דיקור סיני, רפלקסולוגיה, שיאצו או עיסוי רפואי המסייע לטיפול גם בכאבי שרירים ובשיפור זרימת הדם ומוריד סטרס.

אולי יעניין אתכם גם >>15 טיפים מוכחים שיפתרו את בעיות השינה שלכם

אולי יעניין אתכם גם >>איך אוכל משפיע על מצב הרוח שלנו

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המאמרים והמחקרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינם תחליף להתייעצות עם רופא/איש מקצוע מוסמך בהתאם לכתבה.

מקורות עזר לכתבה:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK557676/

https://www.healthline.com/health/chronic-fatigue-syndrome

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15699087/

https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/pages/exhaustion_symptoms.aspx/

https://www.medicaljournals.se/jrm/content/abstract/10.2340/16501977-2694

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3343192/