CBD Blog

הפאניקה סביב אבעבועות הקוף חובקת עולם בכתבה הבאה ננסה לעשות קצת סדר בבלגן ולהעמיד את הדברים על דיוקם.

אם חשבנו שהקורונה הייתה הטופ שבטופ מבחינת ה"הפתעות" הבריאותיות שהכין לנו העשור הזה, הגיעו אבעבועות הקוף ושינו את התמונה במקצת. בדומה למגיפות אחרות, הפאניקה וההיסטריה חוגגות גם בנוגע אליה, ואנחנו, כמו תמיד, מנסים לעשות קצת סדר בבלגן ולהעמיד את הדברים על דיוקם. ברחבי העולם, נכון לזמן כתיבת כתבה זו (על פי נתוני אתר BNO News העוקב ומתעדכן בזמן אמת) זוהו קרוב ל-1,600 מקרים ודאיים של חולים ב- Monkeypox – אבעבועות הקוף בפיזור רב של מדינות בכל קצוות העולם. בישראל, זוהו (על פי נתונים מאתר משרד הבריאות הישראלי) הרבה פחות מקרים (למטה מ-20).

עוד ראוי לציין, כי בשלב הראשון של ההתפרצות, מרבית האנשים שאובחנו כחולים במחלה הם גברים בעלי העדפות מיניות הומוסקסואליות, אולם, על פי נתונים עדכניים של משרדי הבריאות במדינות שונות, גורמי הסיכונים אינם קשורים דווקא לנטיות ולהעדפות המיניות, אלא מקושרים למגע הדוק וקרוב בין אנשים.

ובכן, מהן אבעבועות הקוף ומה הם תסמיני המחלה?

אבעבועות הקוף מוגדרת כמחלה מדבקת, ויראלית ונדירה למדי, אשר עד להתפרצותה הנוכחית, נצפתה בעיקר בהתפרצויות מינוריות במרכזה ובמערבה של יבשת אפריקה. במהלך השנים מבידודו הראשוני של הנגיף בשנות ה-70 של המאה הקודמת בקונגו, מקרי אבעבועות הקוף שזוהו מחוץ ליבשת אפריקה, זוהו במיוחד אצל נוסעים ששבו ממדינות שונות באפריקה או שהיה להם מגע עם בעלי החיים הנושאים / חולים בה (במיוחד פרימאטים ומכרסמים). הווירוס הגורם לה הוא Monkeypox חלק ממשפחת וירוסי ה-Poxviridae, הנחשב ל"קרוב" של וירוס ה- Smallpox (הווירוס הגורם לאבעבועות שחורות), שהוגדר כווירוס שנכחד מהעולם לפני מעל לשלושה עשורים, אבל רבים מהאנשים המבוגרים-יותר עדיין זכו לקבל כנגדו חיסון במסגרת חיסוני הילדות שלהם (בהמשך, תבינו מדוע הזכרנו עובדה זאת).

תסמיני המחלה

מחלת אבעבועות הקוף מתבטאת בתסמינים אופייניים כגון עליית החום, פריחת שלפוחיות (שעליהן מיד נרחיב מעט) והגדלה של בלוטות הלימפה. עוד עלולים להופיע תסמינים נוספים כעייפות קיצונית ומתמשכת עד כדי תשישות, כאבי ראש, שרירים וגב וצמרמורות, טרם הופעת הפריחה האופיינית ובמקביל לה. תקופת דגירת המחלה נעה, בממוצע, בין שבוע לשבועיים, כשבמהלכה, על אף שהפריחה עדיין אינה גלויה לעין, האדם נחשב כעלול להיות מדבק לסביבתו.

פריחת אבעבועות הקוף הינה בעלת מראה דמוי שלפוחית כשבמרכזה "טבור". על אף, שכעקרון, הפריחה עלולה להופיע בכל איברי ואזורי הגוף, במקרים הראשונים בהתפרצות הנוכחית היא אובחנה כמופיעה, לרוב ובעיקר באזור איברי המין, ומשם, מתחילה, בהדרגה, את התפשטותה לאזורי הגוף האחרים. כיום, חודשים לאחר מכן, כבר ידוע לנו, כי אמצעי הדבקה של המחלה עלולים להיות מגע ישיר בין עור לעור, שימוש בבגדים או במצעים של אדם נגוע, או באופן טיפתי (באמצעות נתזי רוק).

חיסון, טיפול וסיבוכים

בואו נתחיל מהשאלה הפשוטה ביותר, למה? מה גרם לווירוס, שלכאורה נחשב כווירוס נכחד מזה שנים רבות, להתעורר, להשתנות (מעט) ולתקוף שוב? באופן אירוני למדי, דווקא העובדה שווירוס האבעבועות השחורות הוגדר כווירוס נכחד (ולכן, אנשים צעירים כבר לא זכו לקבל חיסונים מסודרים נגדו) היא הסיבה להתפרצות המגפה הנוכחית, שבמקומות מסוימים, ביניהם ישראל, תוקפת דווקא את הצעירים יותר (שאמורים, באופן טבעי, להיות גם בריאים יותר).

את מיגור מחלת האבעבועות השחורות מייחסים לשימוש המקיף והכלל-עולמי בחיסון, שהחל בשנת 1967 בפיקוחו של WHO  – ארגון הבריאות העולמי. החולה הידוע האחרון במחלה אובחן ודווח בסומליה בשנת 1977, ועקב היעלמותה של המחלה פרסם, ב-1980 ארגון הבריאות העולמי המלצה כלל עולמית בכל המדינות, שכללה את ההנחיה להפסיק את החיסונים מפניה. כך שבהחלט ניתן להבין, מדוע אנשים שהיו ילדים בשנים הללו וחוסנו נגד אבעבועות שחורות חסינים גם מפני אבעבועות הקוף. מחקר עדכני שפורסם בשנת 2022, עסק לעומק בסוגיה זו ואף אישש את העניין. מחקרים נוספים שעסקו בנושא בעיקר בשנה האחרונה, גם הם, שופכים אור נוסף על הדרכים שבהן וירוס נכחד, לכאורה, שב ועושה קאמבק והופך למגפה כלל-עולמית.

הטיפול באבעבועות הקוף

בניגוד למחלת האבעבועות השחורות שנחשבה למחלה קשה מאד (ואפילו קטלנית), ההתפרצות הנוכחית של אבעבועות הקוף נחשבת לקלה בהרבה יותר, הן מהאספקט שלמהלך המחלה והן מהאספקט של שיעורי התמותה הנמוכים ביותר הנלווים לה. על אף, שכיום, במדינות המתקדמות מוצע לחולים טיפול רפואי הנחשב למתקדם ביותר, לרוב, לא יהיה בו צורך. זאת, מאחר והמחלה מוגדרת כ"פעילה" לפרק זמן של בין שבועיים-ימים לחודש, ולרוב, היא אף עתידה לחלוף ללא צורך במתן טיפול ספציפי למחלה. לכל היותר, במידת הצורך, יוצע לחולה, מלבד הבידוד המתבקש, גם סיוע בהקלה על התסמינים.

סיבוכים וסיכונים נלווים

עד כאן, בכל הנוגע למחלה-עצמה. אולם, בדומה למחלות וירליות אחרות, הסתבכות של המחלה עלולה להתבטא בזיהומים חיידקיים משניים כזיהומים עוריים בשל התפוצצות השלפוחיות או גירודן, דלקת ריאות או דלקת זיהומית של המוח (אנצפליטיס) – שגם היא, בסיכון נמוך מאד, אבל, בכל זאת, קיים.

בסיכומו של דבר

אין צורך להיכנס לפאניקה – אבעבועות הקוף היא מחלה הרבה פחות מפחידה ממה שהיא עלולה להישמע. אבל, יחד עם זאת, חשוב להיבדק במידה ואתם מזהים אחד מהתסמינים שפירטנו קודם, ולו רק, בגלל שבנוסף לאבעבועות הקוף, הם עלולים להיות תסמינים ששייכים למחלות הרבה פחות "נחמדות" (כדוגמת קורונה וכד').

המאמר שלנו הפעם יעסוק בבעיות האופייניות לקייטנות של הילדים הגדולים יותר, והוא עשוי להוות סוג של השלמה לבעיות שהעלינו במאמר הקודם. זאת, מכיוון, שבעצם, ההבדלים העיקריים בין הפעוטות לילדים הבוגרים טמונים במודעות (מודעות להיגיינה, מודעות לסכנה שבאי שתייה מספקת, מודעות לצורך בהפסקות יזומות בצל וכד') מצד אחד, ומצד שני – ביכולת להתלונן ולשקף בפני המבוגרים האחראים בקייטנה את המצב ולהתריע, במקרה שהם אינם חשים בטוב. כפי שכתבנו במאמר הראשון שעסק בקייטנות לפעוטות ולילדים בגיל הגן, האתגר המשותף בין הקייטנות, הוא הצורך שלנו, כהורים, להתמודד עם מחלות ומצבים בריאותיים שונים, שחלקם – אופייניים לעונת הקיץ והנובעים מהשהיה במחיצת ילדים אחרים, ומקצתם – אינם כאלה.

ותלמידי התיכון? מה איתם?

רק לעיתים נדירות תלמידי התיכון ילכו לקייטנה, הם יעדיפו לשבת בבית, במיזוג, מול המחשב או הטלוויזיה, ולכן, לא מצאנו צורך להתייחס, ספציפית, אליהם. לעומת זאת, בגילאי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים, קייטנות עדיין נחשבות לבילוי קיץ לגיטימי, כשהבחירה בקייטנה שאליה ילכו נקבעת, במידה מרובה, על פי תחומי העניין שלהם ועל פי הפופולאריות של הקייטנה בקרב חבריהם הקרובים. גם כאן, נזכיר, כי, כתנאי סף, יש לבדוק כי הקייטנה מופעלת על ידי גוף מוכר וכי ברשותה כל האישורים הנדרשים (מהבחינה החוקית והבטיחותית). מידת החשיפה שלהם לסיכונים הנלווים לקייטנות הקיץ, אמנם, נמוכה יותר מזו של הפעוטות ילדי הגן, אולם בהחלט ישנם מספר סיכונים שעלולים לארוב גם להם.

קייטנות קיץ – כל הסכנות האורבות לילדי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים

שפשפות, אסטמה של העור וגירויי עור נוספים

במקביל לחררה, שלרוב, מאפיינת את בני הגילאים הצעירים יותר, אף הילדים הבוגרים יותר סובלים מהשילוב בין חום, הזעה ורגישויות שונות בעור. אצלם, תוצאותיו של שילוב זה עלולות להתבטא בשפשפת באזור המפשעה, בבית השחי ובכל קפל עור המזיע ואינו מאוורר כהלכה.

בעלי הנטייה לאטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור), אף הם, בשל השילוב בין חום לזיעה, עלולים בימי הקיץ לסבול מהתלקחויות, אם לא ישגיחו ולא ינקטו צעדי מניעה שונים, כדוגמת מקלחות בתדירות גבוהה, הקפדה על הזעה מבוקרת, לבישת בגדים רפויים ונושמים וכן הלאה. בנוסף מומלץ לצמצם את החשיפה לשמש בגיל הילדות ולהפחית את הסיכוי לחלות בסרטן העור כפי שפורסם במחקר הזה.

פטריות בכפות הרגליים

ביקור בבריכת השחייה נחשב (במיוחד בקיץ הישראלי) כחלק בלתי נפרד מתוכנית הפעילות של מרבית הקייטנות בישראל, גם בקייטנות הקונספט הרציניות יותר. הביקור בבריכת השחייה חושף את הילדים לרשימת סיכונים ספציפיים, כשבראשה עומדת ההדבקה בפטריות הרגליים, שמקורה, לרוב, בשימוש במלתחות ובמקלחות בלי נעילת כפכפים. מובן מאליו, כי המשך ההתנהלות הקיצית מעבר לביקורים בבריכה (הליכה בנעליים סגורות, אי אוורור של כפות הרגליים וכד') רק מתגברות את התפתחות הפטריות, וכך, בסופו של הקיץ, ילדים רבים מוצאים את עצמם עם פטריה שממנה קשה מאד להיפטר. חשוב לחזור ולהדגיש בפני הילדים את חשיבות השימוש בכפכפים, ובעיקר בגילאים הצעירים יותר, לעזור להם לבחון את כפות הרגליים ולגלות, מוקדם ככל שניתן, את ההדבקה. כטיפול לאחר הדבקה, ניתן להשתמש במשחות ובקרמים מתאימים, או בשמן עץ התה, אם אתם מעדיפים את גישת הטיפול האלטרנטיבית.

זיהומי מעיים מדבקים וקלקול קיבה

בעיות מעיים נחשבות לנפוצות מאד בעיקר בקיץ ומתחלקות, ככלל, לשני סוגים:

בעיות בקיבה שמקורן הוא מזון – מזונות מסוימים ידועים כבעייתיים יותר מאחרים בחשיפה לחום. כך, למשל, אפילו אכילת כריכים פשוטים עם חומוס שלא הוחזקו בדיוק בטמפרטורה הנמוכה והנכונה עבורו, עלולים לגרום לילדי מחזור קייטנה שלם לחלות. זאת, מאחר וחיידקים מתרבים במהירות גבוהה יותר בטמפרטורות הגבוהות שמספק הקיץ הישראלי, והם עלולים לגרום לזיהום במערכת העיכול ("קלקול קיבה"), המתבטא בכאבי בטן, שלשולים והקאות. במקרה כזה, לא מומלץ להשתמש ב"מונעים" למיניהם (תרופות נוגדות הקאה או נוגדות שלשול), אלא להקפיד על מנוחה, מתן מזון קל לעיכול (לא מטוגן, לא מתובל, לא שמנוני) ועל שתייה מרובה, בכדי למנוע התייבשות.

זיהומי מעיים חיידקיים – החיידקים הפוגעים במערכת העיכול נחשבים לחלק בלתי נפרד מחוויית הקיץ הישראלי. במרבית המקרים, שמותיהם הנפוצים לא יהיו דווקא שמותיהם הרפואיים הרשמיים, אלא "הווירוס של 24 שעות", "הווירוס של ה-48 שעות" וכד', דבר שמעיד על היותם, למעשה, חלק בלתי נפרד מחיינו. למרות שניתן לצמצם את הסיכון לחלות בהם באמצעות הקפדה על היגיינה (שטיפת ידיים תכופה, בעיקר לאחר השימוש בשירותים או לפני האוכל), אבל, למנעם כליל, לא באמת ישנה דרך יעילה. על אף שמרבית תקנוני הקייטנות כוללים סעיף הדורש מההורים שלא לשלוח לקייטנה ילד חולה, הזמן שהילד נחשב כ"רק" נושא את החיידק ועדיין לא מראה סימנים של מחלה בפועל, עלול להיות קריטי, שכן, בזמן זה הוא מסוגל ועלול להדביק קייטנה שלמה. מידע נוסף על זיהומי מעיים מדבקים בילדים – במחקר זה.

"צינון" קיץ (או שפעת קיץ)

למרות, שמחשבתית, הצטננות ושפעת שייכות למחלות החורף (שעבר), שהייה ממושכת במקום ממוזג ושינויי טמפרטורה קיצוניים (מעברים מחום לקור ולהיפך) עלולים להוביל להופעתן של תופעות ההתקררות והצינון הדומות מאד לאלו שאנחנו מכירים מהחורף. בחלק גדול מהמקרים, המדובר בתופעה זמנית שחולפת מעצמה, אולם, יחד עם זאת, במיוחד על רקע הקורונה, חשוב להיות ערים לכך. במידה וההצטננות אינה חולפת תוך יומיים-שלושה, מומלץ לגשת ולהיבדק.

בסיכומו של דבר

ילדים חשופים למחלות שונות בכל ימות השנה, בין אם בשל ביקורם במסגרות החינוכיות ובין אם בשל האקלים הישראלי. אף תקופת הקייטנות אינה יוצאת דופן מכך. ולכן, חשוב להיות עם אצבע על הדופק ולהעלות את המודעות אצל הילד-עצמו לסימני המחלות ובעיות הבריאות השונות.

קשה לתאר לעצמנו חרק פחות אהוב מהיתוש – הוא מזמזם לנו ליד האוזן, מפריע לישון בלילה, עוקץ אותנו ומטביע בנו אותות קין אדומים ומגרדים שקשה מאד לעמוד בפני הצורך לגרד אותם (לפעמים עד זוב דם), במיוחד בעת שנת הלילה שלנו. אמנם, חלפו לא מעט עשרות שנים מאז שיתושים ככלל, כזן של חרקים, היוו אויב שיש להילחם בו מלחמת חורמה וכל האמצעים כשרים לשם כך, אבל, גם בימינו-אנו, יתושים מהסוגים השונים עשויים להוות סכנה – לחלק מהאנשים יותר מאשר לאחרים. אילו סוגי יתושים קיימים כיום בישראל? מה הן הסכנות הנלוות לעקיצתם? וגם – כיצד ניתן להילחם בהם, בכל זה ועוד – נעסוק הפעם.

למה, בעצם, יתושים עוקצים?

העקיצה שאותה אנחנו חשים בעת שיתושה עוקצת אותנו, היא, בעצם, הדרך שלה לשאוב מאיתנו דם. היא זקוקה לדם שלנו (ולדמם של בעלי דם חם אחרים) בשביל החלבון המצוי בו וחיוני להתפתחות הביצים שמהן יבקעו זחלי היתושים, הדור הבא של מוצצי הדם המעופפים. זכרי היתושים, לעומת זאת, ישיגו את הסוכרים הנדרשים לקיומם באמצעות מציצת צוף ונוזלי צמחים, אז סביר להניח שאותם, לפחות, לא נפגוש כשהם מזמזמים לנו ליד האוזן בלילות.

נקבות היתושים מצוידות בסוג של "חוש" המאפשר לה איתור קורבנות – היכולת לחוש ריכוזי פחמן דו-חמצני (CO2), אותם פולטים בעלי חיים בעת נשימתם. לאחר שהיתושה הגיעה קרוב מאד למטרתה, היא תפעיל חושים נוספים בהם היא ניחנה – היכולת לחוש חום שנפלט מגופו של בעל הדם החם והיכולת להריח את הכימיקלים שאותם פולט גופו של הקורבן בזיעתו ובעת נשימתו.

את מי היתושות מעדיפות?

כולנו מכירים אנשים שיושבים באוויר הפתוח רבע שעה וזה מספיק להם בכדי להפוך לדלמטי מכוסה בעקיצות ובגירודים, ומולם – גם כאלו שאם הם יתנחלו בשלולית מים שורצת יתושים, אף יתוש לא יתקרב אליהם, והם יחזרו משם צחים וחלקי עור כמו שלגיה לאחר יום שלם בספא. ובכן, מה מושך יתושים?

ליתושות, כך עולה מלא מעט מחקרים, יש העדפות קולינריות מפותחות למדי – למשל, מחקר מסוים, גילה כי בתקופת ההיריון נשים מסוימות מושכות אליהן, כמעט פי שניים יתושים. זה, כנראה קורה, מכיוון שבעת ההיריון טמפרטורת הגוף עולה המעט (אפילו לא בצורה שמורגשת לנו, כבני אנוש), ומנגד, היא גם פולטת בעת נשימת יותר פחמן דו-חמצני. אז את לא רק אוכלת "בשביל שניים", את גם סופגת פי שתיים עקיצות יתושים. החדשות הטובות, הן, שהיריון, בסופו של דבר, עובר, והסקסאפיל של האישה ההרה בעיני היתושים – מתפוגג יחד איתו.

אבל, בניגוד להיריון, ישנם דברים אחרים שאינם בשליטתנו, אבל מהווים מגנט ליתושים לא פחות מהיריון. למשל, סוג דם. הידעתם, לדוגמה, שסוגי דם מסוימים נחשבים כאטרקטיביים יותר בעיני יתושים? ואנחנו כבר לא מדברים על דברים כמו שתיית אלכוהול, זיעה, חיידקים מסוימים על העור וכן הלאה.

בקיצור, אם אתם אטרקטיביים בעיני יתושות כמקור מזון, זה לא הן, זה, לגמרי, אתם : )

סוגי היתושים בישראל

בארץ ישנם מספר מיני יתושים שונים:

יתוש האנופלס (Anopheles) – כן כן, אותם יתושים הידועים מהסיפורים על ימי ההתיישבות הראשונים בארץ ישראל. זוכרים? ביצות, יתושים ומלריה? השילוש המכובד שהפיל לא מעט קורבנות בין המתיישבים, שכן זחלי יתושי האנופלס מתפתחים באזורי מים טבעיים העומדים (ביצות, מקווי מים ואגמים) או במים הזורמים לאיטם (נחלים). זורמים לאט. על אף שאוכלוסיות מצומצמות של האנופלס עדיין חיות במספר מקווי מים טבעיים בישראל, כבר שנים שאין תיעוד של מקרי מלריה כתוצאה מעקיצותיהם (וטוב שכך).

יתוש בית מצוי – קולקס (Culex pipiens) – זן היתושים הנפוץ, המוכר והזכור מאד שלא לטוב. אוכלוסיות יתוש מסוג זה מעדיפות מים העשירים בחומרים אורגניים (שזו מילה מכובסת למדי למי ביוב ושפכים). היתושים פעילים, בעיקר, בין הערביים והחשכה, והם ונחשבים כמפיצים העיקריים של נגיף קדחת הנילוס המערבי בישראל.

יתוש הטיגריס האסייתי, יתוש הנמר האסייתי או אדס מפוספס (שמו המדעי – Aedes albopictus) – יתוש ממין פולש שנפוץ בישראל באזורים רבים. אם התרשמתם מריבוי שמותיו, תתרשמו בוודאי גם ממראהו (יתוש בוגר מאופיין בגוף שחור ובפספוס לבן על חזהו ורגליו) ומיכולותיו – היתושים הבוגרים זריזים למדי, הנקבות מזן זה, בניגוד לזנים אחרים, מסוגלות לעקוץ גם מספר פעמים תוך פרק זמן קצר, הוא פעיל גם בשעות היום וגם בשעות הלילה, עקיצותיו גורמות לתגובות אלרגיות אצל מרבית האנשים (גם אצל ברי המזל שאינם אלרגיים ליתושים אחרים), והוא מולטי-טאלנט גם בנוגע למחלות שהוא מעביר לנעקצים – צ'יקונגוניה (Chikungunya), מחלת דנגי (Dengue Fever), קדחת צהובה (Yellow Fever) וקדחת הנילוס המערבי. על אף ששלוש המחלות הראשונות לא מופיעות ברפרטואר של היתושים האלה בישראל, חייבים להודות שמדובר ביתוש מרשים (ומסוכן) למדי.

בסיכומו של דבר

מידי שנה מתים קרוב ל-750 אלף(!) בני אדם בעולם ממחלות ומנגיפים המועברים בעקיצת יתוש, לכן, הדרך העיקרית לצמצם את הסיכונים היא מניעת מפגעי יתושים – כלומר, לא לאפשר ליתושים להטיל ביצים על ידי הכחדת סביבות גידול אפשריות. במקומות בהם אין ברירה וקיימים יתושים חשוב לנקוט באמצעי ההתגוננות המתאימים – התקנת רשתות מתאימות על חלונות ודלתות, שימוש בתכשירים הדוחים יתושים ומונעים עקיצה, שימוש בשמנים אתריים המונעים גירוד העקיצות והתפתחות זיהומי עור וכיו"ב.

שולחים ילדים קטנים לקייטנות הקיץ? רעיון מצויין להעסיק אותם ולהעשיר את הידע שלהם אבל חשוב לדעת אלו סכנות רפואיות אורבות להם בכדי שתוכלו להתגונן כראוי.

בעולם אידיאלי, בראשון ביולי (או ב-20 ביוני, אם אתם הורים לילדים בוגרים יותר), היינו, אנחנו, ההורים, יוצאים לחופשת קיץ שנמשכת חודשיים, ומבלים את הזמן עם ילדינו – בים, בבריכה, בפעילויות מהנות אחרות. בפועל (ואולי, בינינו? קצת טוב שכך : ), אנחנו מחויבים להמשיך לעבוד כמעט כרגיל, כשאת מקום הגן או בית הספר בסדר היום של ילדינו (לפחות למשך מרבית הקיץ), ממלאות הקייטנות השונות.

לא נכנס לאתגר הגדול הקיים בבחירת הקייטנה המתאימה לילדי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, אם כי, רק נזכיר שחשוב לבדוק כי ברשות הקייטנה הנבחרת קיימים כל האישורים וטפסי הרישוי הנדרשים להפעלת קייטנה מהבחינה החוקית והבטיחותית. עבור הפעוטות והילדים הרכים הבחירה קלה יותר, שכן, לרוב, הקייטנה מהווה המשך ישיר של לימודיהם הסדירים בגן, ולכן, אתגר הבחירה – פחות בעייתי.

אתגר אחר, המשותף לפעוטות ולילדים הגדולים יותר, היא אתגר ההתמודדות עם מחלות ומצבים בריאותיים שונים, חלקם – אופייניים וייחודיים לעונת הקיץ ולהתחככויות בילדים אחרים, מקצתם – לא.

לנוחותכם, ריכזנו את המצבים הללו בשני מאמרים – הראשון עוסק במצבים האופייניים לקייטנות ילדי הגן, השני – אופייני לקייטנות של הילדים הגדולים יותר.

קייטנות קיץ – כל הסכנות האורבות לפעוטות

כוויות שמש

טוב, כאן, אולי אין המדובר ב"מחלה" במובנה הפורמאלי והנפוץ של השימוש במילה, אבל אם ביליתם, ולו לילה אחד, במחיצת פעוט שבילה בשמש זמן רב ללא קרם הגנה במקדם גבוה מאד, ועכשיו, אינו מסוגל להירדם, בהחלט תהיו מסוגלים להסכים להרחבת ההגדרה שעשינו. עורם של פעוטות רגיש הרבה יותר משלנו המבוגרים, ולכן, חשוב להרגיל את הילדים כבר מגיל צעיר להימרח, בכל יציאה מהבית, בקרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה ואף לחבוש כובע (עם עדיפות לכובע בעל שוליים רחבים). הפעוט "נשרף"? אם אין המדובר במכת שמש / התייבשות (שתכף נרחיב בנוגע להן), מריחה נדיבה של אלוורה בתדירות גבוהה (עדיף אלוורה שהוחזקה במקרר) עשויה להקל על תחושת הצריבה. מחקר שעסק בקשר בין חשיפה מוגברת לשמש בילדות לסיכון לחלות בסרטן.

מכת שמש / התייבשות

השילוב בין הטמפרטורות הגבוהות לבין פעילויות גופניות מעלות את טמפרטורת הגוף שלנו, וכשילדים עסוקים הם, לרוב, שוכחים שעליהם לשתות ושוכחים שחשוב, בזמן שהם נחים, לשהות בצל. מכת השמש וההתייבשות מתבטאות בעליית חום הגוף, בדופק מהיר, היעדר הזעה, רוק או דמעות, בשתן כהה ובעור חם ויבש. במקרים הקלים יותר, יש צורך בהשכבת הילד בצל, להסיר את בגדיו, לקרר אותו באמצעות התזת מים קרירים על גופו ולתת לו כמויות נוזלים קטנות בתדירות גבוהה. במקרים הקשים – יש להעביר את הילד מיידית לטיפול  רפואי!

בילדים מתחת לגיל 3, מומלץ לנקוט בגישה הזהירה יותר ועם התגלות הסימן המחשיד הראשון, לפנות לקבלת טיפול רפואי.

כאבי אוזניים

מי הבריכה ו / או הים החודרים לאוזני הילד מכילים חיידקים שעלולים לגרום לכאבי אוזניים, לגירויים ולדלקות מקומיות בתעלות השמע. הכאבים חזקים במיוחד, ואצל פעוטות, הם גורמים לבכי ולאי שקט (לכאורה, ללא כל סיבה הנראית לעין). הטיפול בבעיה הוא מקומי, ויכלול טפטוף טיפות אוזניים נוגדות כאב. במקרים של התפתחות דלקת, הרופא ימליץ על שימוש בטיפות אוזניים אנטיביוטיות.

שלשולים, זיהומי מעיים וקלקולי קיבה

בעיות המעיים בחודשי הקיץ מתחלקות למספר סוגים שונים:
קלקולי קיבה שמקורם במזון – בטמפרטורות הגבוהות, החיידקים מתרבים במהירות רבה יותר. מקור המזון הגורם לקלקול הקיבה עלול להיות דוכן מזון מהיר ללא קירור יעיל, מזון המושאר בחוץ מחוץ למקרר מעל למספר דקות, ואפילו כריך ששהה בתיק בשמש קצת יותר מידי – כל אחד מהללו עלול להוות חממה להתרבות מהירה ויעילה של חיידקים. ישנם, בנוסף, מאכלים ורכיבי מזון המוכרים כרגישים במיוחד לקלקול בשל החום (חומוס, טונה, מיונז, ביצים, מוצרי חלב וכד'). התוצאה מאכילת מאכלים המכילים אחד מהרכיבים הללו עלולה להיות זיהומים במערכת העיכול (או, בפי בשם העממי יותר – "קלקול קיבה"). קלקול הקיבה יתבטא בשלשול, בבחילות והקאות, בכאבי בטן, ולפעמים, גם בעליית החום. במקרה כזה, חשוב להקפיד על מתן שתייה מרובה לילד ועל שטיפת הידיים בתדירות גבוהה.

זיהומי מעיים שמקורם אינו במזון –  ישנם לא מעט גורמים זיהומיים ויראליים הפוגעים במערכת העיכול, בלא קשר לטריות המזון. ההידבקות מתבצעת במעבר החיידקים מאדם לאדם. כמובן שבגני ילדים ובקייטנות המיועדות לגיל הרך (מקומות בהם המודעות של הילדים להיגיינה עדיין אינה מפותחת) התפרצויות כאלה נחשבות לנפוצות יותר מאשר במקומות בהם ילדים בוגרים או מבוגרים. חשוב ללמד את הילד להקפיד על שטיפת הידיים לאחר כל יציאה מהשירותים ולפני כל מגע במזון. בדומה לקלקולי קיבה שמקורם במזון, גם כאן – שתייה מרובה עשויה לפתור את הבעיה. במקרים בהם הפעוט ממעט או מסרב לשתות, מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולשקול עירוי נוזלים שימנע מהילד להתייבש. עוד על זיהומי מעיים שמקורם אינו במזון – במחקר זה.

חררה, אסטמה של העור וגירויי עור אחרים

חררה (פצעי חום) תתבטא כאדמומית וגירוי בעור הנגרמות מהחום. מומלץ לרחוץ את האזור, לייבש אותו היטב ולמרוח קורנפלור לשם ההקלה. ילדים בעלי נטייה לאטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור) עלולים לסבול מהתלקחויות, בעיקר באזורי קפלי הגוף ובאזורים בהם הטיטול נוגע בעור. הטיפול המקובל כיום הוא קרם במרשם רופא, אבל, בדומה לבעיות עור אחרות, תמיד – טיפול מונע יהיה עדיף – הקפדה על מניעת הזעה, מקלחות תכופות, בגדים נושמים ורפויים וכד'.

בסיכומו של דבר

פעוטות רגישים יותר ממבוגרים לשלל המחלות המדבקות, ובמידה רבה, קייטנה מהווה אצלם המשך ישיר לחשיפה לבעיות בריאותיות המאפיינות את הגנים. יחד עם זאת, ישנן בעיות המאפיינות את תקופת הקיץ, וגם אותן, חשוב להכיר, בכדי לדעת כיצד להימנע מהן.

נרקולפסיה, מחלה שהסימפטום העיקרי שלה הוא הירדמות פתאומית, נחשבת למחלה נדירה, אך סביר להניח שמספר הסובלים ממנה גדול יותר ממה שיודעים וזאת בגין הקושי לאבחן את המחלה. הסימנים הבולטים של נרקולפסיה הם – ישנוניות מוגברת, חולשה, תחושה של שיתוק בשרירים והזיות בערות. נרקולפסיה (Narcolepsy) הינה מחלה שיש לה פרצי שינה לא צפויים במהלך היום, גם במקרים שהאדם פעיל ועסוק והיא יכולה להתגבר בעת תחושה של התרגשות יתרה. המילה "נרקו" משמעותה שינה והמילה "לפסיה" משמעותה נפילה. החולים מועדים לשינה. בהתאם לתוצאות סטטיסטיות, יש אדם אחד מ – 2000 בני אדם שיסבול מהמחלה. כמו כן היא נחשבת למחלה תורשתית. היא מאוד שכיחה ביפן, אך גם בארץ יש לא מעט אנשים שסובלים מנרקולפסיה ורבים אף לא מאובחנים.

מהם מאפייני המחלה?

ישנם ארבעה תסמינים לנרקולפסיה, כשהם לא תמיד יופיעו יחד –

1. התפרצויות של ישנוניות מוגברת במהלך היום. החולה עשוי למצוא את עצמו נרדם במהלך היום למספר דקות.

2. תחושת שיתוק (Cataplexy) – התקף של חולשה באזור השרירים בערות. לרוב השיתוק הוא תוצר של רגשות עזים כגון – כעס או שמחה גדולה. חולה כזה יכול ליפול לשינה בזמן שהוא מתחתן אל מול כל הנוכחים. החולשה באה לידי ביטוי ברפיון של כל השרירים ובעצם דומה לשיתוק שקורה בזמן שחולמים.

3. שיתוק שינה (Sleep paralysis) – היעדר יכולת לזוז לפני שנרדמים או אחרי שמתעוררים. יש אנשים בריאים שחווים לעיתים שיתוק שינה, אולם אנשים שיש להם נרקולפסיה יחוו אותו בתכיפות רבה יותר.

4. Hypnagogic hallucinations – חוויות עם אופי של חלום שהאדם יתקשה להבחין בינן לבין המציאות. אותן חוויות מתרחשות לרוב בתחילת השינה או אחרי ההתעוררות. ההזיות הללו עשויות להתלוות לשיתוק השינה, כשהאדם רק פרוש על המיטה כשהוא ער ושקוע בחזיונות.

האם אירועים כאלה מופיעים גם ללא קשר לשינה?

ניתן לזהות בכל אחד מהסימפטומים האלה פלישה של REM זמן בו ערים – חדירה של הזיות החלום. אנשים שחווים נרקולפסיה יפגינו לרוב גם התנהגויות מוזרות שבהן הם כאילו "מדווחים על החלום בצורה תיאטרלית" או עושים פעולות באופן כמעט אוטומטי, בלי שהם יזכרו אותן לאחר מכן. למשל, בישול חולצה, הנחת בגדים במקרר וכו'. במשך היום הם יחוו מצבי תודעה מעורבים, שבהם הדמיון יחדור למעשה לתוך המציאות. הם עשויים לא לזכור לאחר מכן כיצד התנהגו או מה סיפרו.  

אולי יעניין אתכם גם >> בעיות שינה קשיים בהתעוררות

מהו המנגנון המוחי של הנרקולפסיה?

נראה שאין איזון במערכת שאחראית על שנת החלום. חלק מהמערכת הזו תכלול את גזע המוח, לרבות באזור המכונה PONS וכן חלקים באזורים חשובים כגון – היפותלמוס ותלמוס.

קרוב לוודאי שנרקולפסיה תיגרם בשל יתר פעילות של סינפסות של אצטילכולין (מקשר עצבי חשוב לשינת ה – אר אי אם) שמגיעות מאזור בגזע המוח.  נוסף על ייעודם ביצירה של מצב החלום, חלק מהמסלולים של המקשר העצבי הוא להפעיל אזורים בסביבה של גזע המוח שהתפקיד שלהם הוא להעביר מסרים לכיוון חוט השדרה כדי להפסיק פעילות שרירים לאורך ה־REM – שזה מאפיין נוסף של הנרקולפסיה. ההסבר הכימי לתופעה הזו הינו שיש מולקולה בעלת תפקיד מהותי במוח שמכונה אורקסין. המולקולה מסוגלת לגרום לתיאבון, אולם היא גם אחראית להפעלה של רשתות העצבים שמובילות לערנות. ההנחה היא שהיעדר באורקסין יוביל לירידה בערנות ולנפילות פתאומיות של שינה לאורך היום. מחקר משנת 2019 עסק בהרחבה בהגדרת נרקולפסיה, בגורמים ובאופני הטיפול האפשריים בה.

האם יש תרופה למחלה?

טרם גילו תרופה למחלה זו. המענה יבוא כשיצליחו לפתח תרופה שתהייה זהה לפעילות של האורקסין ותביא בסופו של דבר לריפוי של המחלה. מטה אנליזה שפורסמה בשנת 2018 עסקה במרבית דרכי הטיפול וההקלה המוצעות כיום למי שסובל ממצב זה.

מדוע כל כך קשה לאבחן את המחלה?

נרקולפסיה היא לא מחלה שכיחה והיא נחשבת לאחת המחלות הנדירות. נכון שיש עליה הרבה סרטים והיא מוכרת בעולם הספרות ואפילו תופיע בתיאטרון במחזות שונות, אולם, אנשים שסובלים מהבעיה חווים סימפטומים נוספים שיש נטייה, בשל נדירות המחלה, לשייך אותם למחלות אחרות בכלל.

חווים ישנוניות, הירדמות ולפתע מתנתקים?

ייתכן שאתם סובלים מנרקולפסיה ובטעות הדיאגנוזה למצבכם היא דכאון או שעמום או בכלל היעדר מוטיבציה בחיים. חוסר ריכוז ברגעי הישנוניות יכול להיתפס גם כהפרעת קשב וריכוז, לרבות אצל ילדים ובשל כך יכול להיות אבחון לא נכון ורחוק שנות אור מהבעיה האמתית. הנפילות הרגעיות הללו בעקבות שיתוק של השרירים עלולות להוביל לא פעם לדיאגנוזה של – מחלת הנפילה.

איך מאבחנים בעיית הירדמות פתאומית – נרקולפסיה?

אם קיים חשד שמסתמך על כל מה שהחולה מתאר בפני הרופא, חשוב להשלים את הבירור של במעבדה שינה מקצועית שתיתן מענה מדויק. לצד בדיקת השינה הרגילה – שאותה עושים במצב שינה כשמחוברים למכשיר – יש לעשות בדיקה MSLT, שבה הנבדק נרדם מספר פעמים ביום לאחר לילה של שינה איכותית וסדירה. רוב האנשים לא מסוגלים להירדם מהר כמה פעמים. מי שכן מצליח – סבירות גדולה שהוא סובל מהמחלה.

איך מטפלים בנרקולפסיה?

נכון שפיתוח תרופה שהיא חלופה לאורקסין תהווה התקדמות משמעותית במתן תרופה יעילה, אולם יש עוד אופציות –

ראשית מטפלים בישנוניות על ידי תרופות כמו ריטלין, או באמצעות אמפטמין. לאחרונה הומצאה תרופה  אפקטיבית שעונה לשם –  מודאפיניל., אך התרופה עדיין לא נמצאת בסל הבריאות והעלות שלה גבוהה.

בשיתוק באזור השרירים, סימפטום של המחלה, מטפלים גם בתרופות שאותם נוטלים לרוב בטיפול בחרדה ובדיכאון, אולם הן עוזרת גם לטיפול בנרקולפסיה בשל היכולת שלהן למגר REM.  כמו כן, יש לשים דגש גם על היגיינת שינה ושמירה על שנת לילה סדירה ועם תנאי שינה טובים.

רוצים לשאול עוד שאלות על כל מה שצריך לדעת על הפרעות שינה הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.

מכירים את האנשים שישנים ארבע שעות בלילה והם מרגישים שזה מספיק? מעורר קינאה קצת נכון? יש בקרים שאנחנו כל כך רוצים להישאר לעוד מספר דקות מפנקות מתחת לשמיכה. אך לפעמים, הקושי לקום מהמיטה עלול להוות בעיה של ממש, גם בקרב ילדים וגם בקרב בני נוער ומבוגרים. יש אנשים שמתקשים להתעורר ויש כאלה שקשה להם לקום לאחר שהתעוררו, במקרים רבים מדובר בבעיה של משמעת עצמית, אך לפעמים מדובר בהפרעה של ממש שמכונה –  קשיים בהתעוררות. מחקרים רבים מראים תמונה עגומה יחסית בקרב האנשים שלא ישנים שינה איכותית לאורך זמן או לא ישנים מספיק – מסתבר שהם אנשים שמכונים "ינשופי לילה" והם מתמודדים עם סיכון למות מוקדם, זאת בהשוואה לאנשים שהם משכימי קום לאחר לילה ארוך של שינה איכותית. בנוסף, מחקרים מדווחים שמי שערני בלילה ומנומנם בימים, עלול לסבול מסוכרת מהפרעות נפשיות ונוירולוגיות. על בעיות שינה וקושי בהתעוררות – נרחיב כאן.

הגורמים לקשיי התעוררות

גנטיקה – חוקרים שעוסקים בגנטיקה פרסמו מחקר בכתב העת רפואי מפורסם, שמראה שתבניות השינה של בני האדם, בין אם הם ציפורי יום או ציפורי לילה, יושפעו ע"י גורמים גנטיים. מחקר אחר שפורסם בישראל, מתאר את השפעת הגן הספציפי – 9 ABCC על בעיות שינה בקרב צעירים. יש חוקרים שמצמידים את קשיי ההתעוררות בוויסות של מלטונין בגוף. יש להבין שלבני אדם, כמו לרוב בעלי החיים, קיים מנגנון שקשור לפעילות מוגברת בזמן שיש יותר אור ופעילות מעטה באופן ניכר בחושך. תכונה זו מכונה בעגה המקצועית –  Diurnality. עוד על יומניות (כן, כך קוראים בעברית ל-Diurnality) אצל מכרסמים, ניתן ללמוד ממחקר זה, אשר התפרסם בשנת 2003.

סיבות רגשיות – חשוב לדעת שיש גם קשר בין המצב הרגשי של המטופל לבין רמת הקושי שלו לקום בבוקר, היכולת שלו להתעורר, לגייס כוחות ולהרים את עצמו מהמיטה. זה יקרה בעיקר בתקופות שיש קושי או משבר, זמנים שהם יותר לחוצים, או כל אירוע קשה וכבד שהם נאלצים לעבור (גירושים, מחלה, מות, פיטורים וכו') וגם בתקופות בהן המצב הרגשי מתערער או שמתמודדים עם בעיית דיכאון או עם כל קושי רגשי אחר. עוד נציין שלמרבית הפרעות מצב הרוח יש זיקה להיעדר או עודף שינה, כקריטריון שאותו מאבחנים.

אולי יעניין אתכם גם >> קורונה ובעיות שינה

כיצד דיכאון קשור לבעיה בקימה בבוקר?

תופעה מוכרת בימינו לכל מי שסובל מדיכאון כרוני הינה התמודדות עם סימפטומים של דיכאון גבוהים בעיקר בבוקר. סממן מקדים שמצביע על דיכאון יבוא לידי ביטוי בירידה באנרגיה ויהווה סימן שרצוי להסתייע באיש מקצוע בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג או פסיכיאטר. דיכאון בוקר יש לו זיקה ישירה בהפרעה בדפוס השינה, שנובע מפגיעה בזמן הטבעי של השעון הביולוגי.

כל מי שסובל מהתופעה יאלץ להיאבק מדי בוקר עם הקושי לצאת מהמיטה וכשהוא כבר מצליח, הוא יחוש כמו זומבי עד שעות הצהריים. לאורך כל שעות הבוקר הוא לא יהיה בפוקוס, עצבני ויתקשה לעשות מנעד שלם של משימות בסיסיות. בצהריים כבר יתחיל אצלו סוג של שינוי והוא יחזור אט אט לתפקוד רגיל.

מחקר חדש מראה שהנטייה ליקיצה מוקדמת הינה הגורם שמגן מפני דיכאון, לפחות בקרב נשים שנמצאות בגיל המעבר ובגיל מבוגר יותר. המחקר עקב לאורך ארבע שנים אחר אלפי נשים, אחיות מקצועיות ובדק את הזיקה בין התפתחות סימפטומים של דיכאון לבין דפוס התנהגויות השינה של אותן הנשים. הממצאים הראו שבקרב הינשופות, שהולכות לישון מאוחר וקמות מאוחר, יש נטייה להיות קצת יותר בדיכאון. כמו כן, נמצא קשר ישיר בין דפוס מאוחר של שינה וקימה לבין עישון סיגריות, היעדר זוגיות והרגלי שינה רעועים. מטה-אנליזה שהתפרסמה ב-2020 קישרה, מפורשות, בין המצב המשפחתי (לרוב, סינגולאריות) לבין בעיות שינה.

מה הקשר בין קשיי השכמה להתמכרות?

לפעמים הקושי לקום בבוקר הופך לקיצוני, לעיתים אפילו לבלתי נסבל ולא נשלט. כל מטפל או פסיכולוג שעובד עם כל אוכלוסייה – ילדים, מתבגרים ומבוגרים, יגיע למסקנה פעמים רבות כי שינה מופרזת היא בריחה רגשית לכל דבר, זה ממש זהה לשימוש בחומר ממכר שמאפשר ויסות רגשי והרגעה.

חוקרים מתעניינים מאוד בבחינה של הקשר בין התנהגויות מתמכרות ולכל סוג שהתמכרות לבין דפוסי שינה, בפרט לאור העובדה שהזיקה של המחקר בין הפרעות שינה לבין התמכרויות מחוזק אמפירית. ויש בזה גם היגיון – אם התמכרות לספורט או התמכרות לסקס נחשבות כיום להתנהגות מתמכרות, מדוע שינה היא לא כזו?

השינה מספקת התנתקות לזמן מסוים מהמודעות הערה, היא תאפשר להתרחק ולהימנע מכאב נפשי, להתמודד עם אתגרים קשים ומורכבים. מי שעובד עם ילדים, יודע עד כמה התופעה של – ילד שמצליח להרדים את עצמו לבד על השולחן בכיתה. כששואלים את הוריו, מגלים שאין עייפות על רקע של היעדר שינה, אלא בעיקר מאמץ אקטיבי להירדם כדי לא להיות בנמצא, כדי לברוח. אנחנו רואים שאיכות החלימה של מי שסובל משנת יתר הינה מוצפת בסיוטים ולרוב גם לא מספקת ואיכותית.

דחיינות

רובנו נעדיף לשחק עם השעון בבוקר "משחק" וניתן לו לצלצל מספר פעמים עד שנאלץ לקום מהמיטה – לכן מומלץ גם נכוון אותו כמה דקות לפני השעה בה מוכרחים לקום. מדובר ברצון שהוא טבעי לגמרי.  אולם, בתוך זה חשוב גם לדעת שכל אחד שמקבל החלטה על זמן ההשכמה רגע לפני שהוא מתכונן לישון ולא במהלך המאבק שהוא עושה בשעות הבוקר. הדרך הטובה ביותר היא להירדם עם הבטחה עצמית לשעה בה מתעוררים וקמים ישר מהמיטה בלי כל דחיינות. לסיומו של עניין, המענה הטוב ביותר להתעוררות מתוכננת בבוקר יהיה לזנק מהמיטה ולא לדחות את קץ השינה. דחיינות יש לה קשר לכל מי שנוהג לאחר. לסיום, כדאי לדעת שארבע בבוקר היא השעה הכי פרודוקטיבית בקרב בני אדם.

רוצים לשאול עוד שאלות על כל מה שצריך לדעת על הפרעות שינה הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.

Sleep is a basic need and it plays a significant role in all aspects of our lives, including behavioral, mental, mental and emotional stability as well as maintaining an orderly metabolism and balancing body metrics like heart function, body sugar level, immune system etc. Any impairment in the quality of sleep will result in impairment in all those aspects including memory, a change in mood in our anger, our desire for food, etc. If we are able to get quality and regular sleep, sleep will stabilize all these systems and allow us to deal with all the tasks and difficulties in life in a good and efficient way on a daily basis. The Corona period posed new and unfamiliar challenges to the population, including in our sleep, as isolation, sickness, work from home and also anxieties related to illness or financial condition, caused an increase in complaints related to sleep. Population and all over the world, to the point that it has earned its own nickname – "COVID-somnia". On the corona and its implications for sleep – in the article before you.

מחקרים בנושא

סקר שבוצע בסין בקרב מעל לאלף עובדים בתחום הרפואה בזמן התפרצות המגפה, הראה כי מעל לשליש מהם חווים בעיות שינה קשות. הגורם המשמעותי לכך היה חוסר אונים, אי הוודאות מהמצב ופחד מהמחלה. אלה שסבלו מבעיות שינה, סבלו פי עשר מדיכאון, הרבה יותר מאלה שעובדים בתחום הבריאות ולא סובלים מבעיות שינה. עובדה אחרת שהסיקו מתשאול של מעל לאלף מבוגרים בסין, גילתה ש – 38% סיפרו על החמרה באיכות השינה מאז שפרצה הקורונה. שלושים אחוז דיווחו על עליה בקשיי ההירדמות ואחוז דומה על שינה קצרה. ל-30% מכל מי שנשאל התגלתה  – Insomnia Severity Index.

די ברור כי מבחינה בריאותית ותפקודית אנו מוכרחים לעשות הכל על מנת להצליח לישון שינה איכותית ורציפה. עבודות הנ"ל הוכיחו שיש צורך בשינה אצל מבוגרים שנעה בין 7 ל- 9 שעות ביממה. באספקט של איכות השינה, שינה תהייה תקינה כשהיא רציפה, כשהליך ההרדמות לא אורך מעל לחצי שעה וכשזמני הערנות בלילה לא עוברות את החצי שעה. התעוררות קצרה כל שעה וחצי במעברים בין מחזורי שינה, הינה תקינה, אך אם היא מתמשכת יותר מדי זמן היא יכולה לפגוע באיכות השינה שלנו.  על הקשר הישיר שבין שינה למערכת החיסון של הגוף (במיוחד בתקופת הקורונה) מרחיב מחקר זה.

אולי יעניין אתכם גם >> בעיות שינה ובעיות קשב וריכוז

איך נדאג לשינה איכותית?

 ישנם 3 דרכים שנוכל בעזרתם לסייע לשינה טובה – הרגלי שינה, הרפיה ושימוש מושכל בתרופות.

הרגלי שינה – בכל הקשור להרגלי שינה, מוטב לשמור על שעון ביולוגי – להיכנס למיטה בערב בזמן מדויק ולרדת ממנה בשעות הבוקר בשעה קבועה. אנשים שחווים בעיות שינה בלילה, עדיף שידלגו על שנת צהריים. בנוסף, גם פעילות גופנית במהלך היום היא חשובה מאוד והיא תעזור להתמודד עם לחץ וחרדות במהלך היום.  

הרפיה – סטרס, מחשבות טורדניות וכל חרדה שעשויה להופיע – כולם יקשו בסופו של דבר על השינה ומאוד כדאי לעשות הכל על מנת למגר אותם. יש מנעד של טכניקות הרפיה אפקטיביות כמו יוגה, מדיטציה, היפנוזה, דמיון מודרך, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הרפיה באמנות וכו'. על מנת לישון טוב כדאי להיות נינוחים ורגועים לאורך היום וגם לפני השינה. בהתאם לזאת, כדאי ללמוד שיטות הרפיה (ניתן לעשות את זה בלימוד עצמי, בטכניקות שונות ברשת, בטיפול יחידני או באמצעות  קבוצה ומנחה וכו').

תכשירים מסוימים יכולים גם הם לסייע לשינה ולרוב הטיפול יעשה באופן שהוא מתחיל מטיפול קל ומתקדם בשלבים עד לטיפול יותר רציני. העדיפות תהייה להתחיל באמצעות תכשיר טבעי שיש בו מלטונין.

במידה ויש צורך להגיע לתכשיר כימי או נוגד דכאון היפנוטי, לא כדאי להעלות מינונים של תרופות אלה מאחר ואלה גם גורמים להתמכרות. במקרים בהם נרשמת חוסר יעילות של הטיפולים, מוטב יהיה לשלב תרופות במנגנונים שונים ולא להעלות מינון של התרופה היחידה אותה נוטלים.

הורמון השינה

באותו הקשר ולרבות בתקופה שבה אנחנו חווים את הקורונה, ישנן כמה עבודות שהתגלו אודות היעילות של המלטונין (הורמון השינה) וכל תרופה שמתבססת עליו בטיפול בהפרעות שינה וגם בתופעות שנלוות לבעיות שינה. מלטונין מופרש בצורה טבעית מבלוטת האיצטרובל שנמצא במוח והפרשה שלו פוחתת דרמטית כל זמן שאנחנו חשופים לאור וגם ככל שמתבגרים. מתן מלטונין על ידי כדורים, הוכח כאפקטיבי באיכות השינה, בעיגון השעון הביולוגי, כנוגד חמצון יעיל, נוגד דלקת ומגן על הומיאוסטזיס.

חלק מתפקידים אלה הם מגיעים באופן ישיר מהמלטונין, וחלק יתעצמו בשל השיפור באיכות השינה. מלבד לשיפור השינה, תוספת של מלטונין גילתה יעילות בהורדת לחץ דם, כטיפול משלים אונקולוגי וגם כטיפול משלים עבור כל חולה קורונה.

בזמן שנגיף הקורונה, עלול לגרום לעקה בחמצן, תגובה דלקתית מקשה ופליטה של ציטוקינים, למלטונין יש פוטנציאל בצמצום כל התופעות הללו. יתרה מכך, הפרעות שינה וכאב שמהם סובלים חולי קורונה, מה שעשוי גם להחמיר את המחלה שלהם, יצליחו להשיג הקלה משמעותית על ידי מלטונין. בהתאם לזאת, קיים יסוד ברור להסיק מכך שמלטונין בהחלט עוזר לחולי קורונה, כך התגלה מפרסומים חדשים ובימים אלה מתנהלים מחקרים רבים ומבוקרים בכל הנגוע לתחום זה. כבר מהידע שפורסם מתברר שמלטונין גורם לשיפור בשינה בחולים אלה, מפחית סטרס וחרדות, מפחית חדירות כלי דם וכל זה עם פרופיל בטיחות גבוה וכמעט בהיעדר כל תופעת לוואי.  

נסכם שלהתפרצות הקורונה יש זיקה בעליה ניכרת בהפרעות שינה גם אצל חולים שחלו במחלה ויש להם נזקים בשל המחלה וגם בקרב הציבור בעקבות שינוי התנהגותי לאורך כל המגפה, חרדות ולחצים חדשים שהופיעו בתקופה הזו. כדאי ורצוי לשמור על שינה איכותית הן בכמות והן באיכות, על מנת  לתפקד כראוי ולהישאר בריאים. שיפור השינה יהיה בנוי ממספר רבדים – לשמור על הרגלי שינה תקינים, הרפיה ושימוש נכון בתרופות.

רוצים לשאול עוד שאלות על כל מה שצריך לדעת על הפרעות שינה הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.

כל מי שחווה חוסר שינה עשוי להיות במהלך היום לא מרוכז, עצבני ולעשות דברים בלי לחשוב או לא להצליח להיות מספיק מפוקס בכל תחום בו הוא עוסק. עבור אנשים מסוימים, מחסור בשינה עשוי לדמות מצב של הפרעת קשב וריכוז (ADHD). אך במצב שהשינה חוזרת והיא רציפה הכל חוזר לתפקוד נורמלי. אבל מה קורה אם המקרה הוא הפוך  – כיצד מצליחים ללכת לישון אנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז? – המחשבה שבעיית ה – ADHD נמה לה בזמן שהאדם הולך לישון היא טעות, בדיוק כמו שההנחה ש- ADHD עובר ככל שמתבגרים. יחד עם זאת, ולמרות שהפרעות שינה שכיחות בקרב אנשים מבוגרים עם ADHD, הפרעות שינה לא מופיעות לפי שעה כחלק מהקריטריונים של אבחנת ADHD בקרב אנשים מבוגרים. התחום, מבחינה מחקרית לא מספיק נחקר ונבדק, אך יש מספר מאפיינים ידועים עבור אנשים עם ADHD ולרבות – ארבע סוגי הפרעות שינה –

1. קשיי הירדמות – אנשים עם ADHD ילכו לישון רק אחרי שהם מרגישים שהם לא יכולים להחזיק את עצמם ערים, ללא קשר לשעה. רבים מהם ידווחו על קשיי הירדמות (התחלת אינסומניה) – הם יקראו לעצמם 'ציפורי לילה'. כשהם ינסו ללכת לישון, הם יחוו הרבה מאוד מחשבות שרצות בראש. זה יהיה ביטוי להיפראקטיביות שהיא חלק בלתי נפרד מבעיית ה – ADHD. אחרי גיל עשרים, 70% מהסובלים מהפרעות קשב יזדקקו לפחות לשעה אחת עד שיצליחו להירדם עמוק.

2. שינה לא רגועה – מבוגרים עם ADHD יסתובבו מצד לצד במיטה ויתעוררו מכל רעש. בני הזוג שלהם יתקשו לישון לידם מאחר והם זזים הרבה בזמן השינה.

3) קשיי התעוררות – אחוז גבוה מאנשים עם בעיות קשב וריכוז יקום מספר פעמים עד שעות הבוקר ואז יפלו לשינה שוב ויתקשו להתעורר בזמן. הם ישנו למרות שהשעון יצלצל. אם תעירו אותם הם עשויים להגיב ברגזנות.  

4) שינה חודרנית – יש אנשים עם ADHD שיצליחו להתרכז מאוד במה שמעניין אותם, מאתגר או מעורר בהם תשוקה, אולם בשנייה שזה לא יעניין אותם יותר הם יכולים להיות מיד מנומנמים. תופעה זו עלולה להיות מסוכנת מאוד בזמן שנוהגים ולהופיע למשל בהירדמות על הכביש.

מה הזיקה בין בעיות השינה להפרעות הקשב?

בראון, חוקר שנים רבות את נושא הפרעות קשב וריכוז במבוגרים, רואה בהפרעות השינה קשר ישיר על קשיי עוררות וערנות שיש להם קשר ל – ADHD. הוא רואה את הקשר ההתפתחותי לסידור של פונקציות מוחיות כמו היכולת לייצב ולווסת יקיצות וערנות. עד כה לא נמצאה תיאוריה שמספקת הסבר לקשיי היקיצה. השערה אחת היא שלכל מי שיש ADHD יש קוצב פנימי לא מסונכרן ולכן רבים מהם חווים קושי בהערכת זמן ובעמידה בלו"ז. בשל כך הם מחלקים את הזמן ל – כעת ו – אחר כך. הזמן הוא מופשט מבחינתם, מהותי בעיקר לאדם האחר, אבל עבורם הוא לא לגמרי מוחשי ומובן. טענה אחרת אומרת שהפרעות השינה של מבוגר או ילד עם ADHD יש לה זיקה לטיפול בתרופות מעוררות. בזיקה שבין הפרעות הקשב והריכוז (ADHD) לבין הפרעות שינה, עוסק מחקר זה, שפורסם בשנת 2014.

אולי יעניין אתכם גם >> בעיות שינה ודיכאון

מה אומרים המחקרים?

מחקר בודד שבדק התנהגות שינה בקרב מבוגרים עם ADHD, עשה שימוש במודדי תנועה אצל אנשים עם ADHD וכאלה שהם בלי, בזמן ערות ובזמן שינה, עם וללא תרופות, במטרה לענות על השאלות להלן –

 1) האם מבוגרים עם בעיות קשב פעילים יותר ביום או בלילה מאנשים אחרים?

2) האם יש הבדל בפרמטרים שמודדים תנועה של שינה בין מבוגרים עם הפרעות קשב אל מול אלה שאין להם?  

3) האם יש הבדל בין מדדים של מקצב יומי / מחזוריות של התנהלות ביום ובלילה, בין מבוגרים עם ADHD אל מול אלה שהם בלי?

4) מה ההשלכות של שימוש בתרופות מעוררות בקרב מבוגרים עם ADHD?

התוצאות הראו ש – 65% מהמבוגרים עם בעיות קשב וריכוז אמרו שהם מרגישים כל הזמן קושי בשינה. מעל לשמונים אחוז דיווחו שהם מתקשים ללכת לישון בזמן שצריך ומעל לשבעים אחוז מתקשים לרדת מהמיטה בזמן. חמישים אחוז סיפרו שיש להם תחושת ישנוניות לאורך כל היום. מבוגרים עם ADHD הרגישו שהם לא נחים מספיק ודירגו את השינה שלהם לא איכותית ממבוגרים בהיעדר בעיית קשב וריכוז.

במדידות האקט גרף, רמת פעילות של מבוגרים עם בעיות קשב וריכוז הייתה גבוהה יותר ב- 17% מאשר אצל אלה שהם בלי ADHD. מבחינת מדדי שינה, מבוגרים נבדקים עם ADHD ישנו ב- 3.5% בצורה פחות יעילה והזמן שנרדמו מרגע שהאור כבה הייתה ארוכה הרבה יותר, בקרב מעל לשישים אחוז.

כאשר קבוצת המבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז קיבלה טיפול של ריטלין, לא היה הבדל מבחינת הפעילות היום יומית, אך הייתה החמרה מהאספקט של זמן לשינה וזמן השינה הכללי שהתקצר בחמש אחוז עם זאת, השינה הייתה אפקטיבית ומגובשת יותר ונראה שיפור ביקיצות בלילה, בפחות זמן ערנות בלילה ועלייה ברצפי שינה בלי קימה.

השאלה שנותרה בעינה היא  – האם מבוגרים עם ADHD הולכים לישון יותר מאוחר כי הם ערניים יותר או האם זה בקשור לעיכוב במחזור הצירקדיאני?

ניתוח של התוצאות הראה מגמה לפיה, אצל מבוגרים עם בעיות קשב וריכוז, השינה תהייה הרבה יותר מגובשת ויעילה ככל שהאדם הנבדק הוא יותר מבוגר. ממצאים אלו יכולים להיות קשורים לירידה ברמת הפעלתנות יתר עם העלייה בגיל של האדם. מכאן, ניתן להכליל שלמבוגרים עם בעיות קשב וריכוז יש יותר קשיי שינה, שניתן להקל עליהם בצורה חלקית באמצעות טיפול. עוד על הקשר הישיר הקיים בין הפרעות השינה להפרעות הקשב עולה במחקר זה, אשר פורסם ב-2020.

רוצים לשאול עוד שאלות על כל מה שצריך לדעת על הפרעות שינה הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.