בעשורים האחרונים ישנה עלייה מתמדת בהפרעות פסיכיאטריות, ביניהן דיכאון וחרדה, בכל שכבות הגיל, כולל בקרב ילדים ובני נוער. הסיבות לכך אינן חד משמעיות, אך יש המייחסים זאת לעליית המודעות לנושא וכן להתפתחות החברה עצמה.

"עד לפני מאה שנים הילד נתפס כאדם מבוגר קטן", אומרת ד"ר טטיאנה אברט, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש במרכז הרפואי הלל יפה. "הוא יצא לעבוד מבוקר עד ערב כדי לפרנס את בני הבית. עם השנים, עלתה המודעות לצרכים ההתפתחותיים של הילד, הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית. בעשור האחרון במיוחד, תופעת החרדה והדיכאון התרחבה עוד יותר, ככל הנראה גם בשל חשיפה רחבה למדיה ושינוי הדרך המקובלת ליצירת קשרים חברתיים".

מצב רוח ירוד שמוביל להתפרצויות

הפרעת דיכאון בקרב קטינים חולשת למעשה על כ-3% מכלל אוכלוסיית הילדים ועד 8% בקרב בני נוער. בכל גיל, הפרעת דיכאון יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, בהתאם לגילו של הקטין.

"ההופעה הקלינית של ההפרעה מושפעת למעשה מגילו של הילד ומהרמה ההתפתחותית שלו", מסבירה ד"ר אברט. "ילדים צעירים מאוד יכולים להיראות רגזניים או אפאטיים, בלתי קשובים ו/או שרויים באי שקט, אולם הם יתקשו להסביר את מה שהם מרגישים. בקרב ילדים אלה, מצב רוחם הירוד מופיע למעשה בצורה של התפרצויות זעם, כעס ורגזנות".

לעיתים הפרעת הדיכאון מלווה בתלונות סומטיות. כלומר, אותם ילדים מתלוננים שוב ושוב על כאבי ראש, כאבי בטן, כאבים בגפיים, חוסר אנרגיה באופן כללי וקשיי תפקוד בכל המסגרות, בין אם מדובר במסגרת לימודית, חברתית או אפילו בבית. חלקם אף עוברים אשפוזים כלליים ובדיקות חוזרות אצל רופאי ילדים ולא נמצאת שום בעיה בריאותית שתסביר את התלונות.

ילדים צעירים יכולים להתקשות להסביר את מה שהם מרגישים. בקרב ילדים אלה, מצב רוחם הירוד מופיע בצורה של התפרצויות זעם, כעס ורגזנות

"לפעמים הם עלולים לדווח על שמיעת קולות עם תוכן מפחיד, דיכאוני ולא נעים", מסבירה ד"ר אברט. "ילדים מתבגרים לעומת זאת, יכולים להסביר בצורה טובה יותר את ההרגשה הפנימית הרעה, תחושת המועקה והעצב. הם מבינים יותר מה עובר עליהם ויכולים לבטא מילולית את תחושותיהם ורגשותיהם".

האם זה תורשתי?

רוב הילדים ובני הנוער אשר סובלים מהפרעת דיכאון או חרדה הינם בעלי נטייה מולדת. כלומר, יש להם קרובי משפחה הסובלים מהפרעה נפשית, כולל דיכאון. לדברי ד"ר אברט, "בקרב ילדים קטנים, על אף הנטייה הגנטית, קיימת רגישות גבוהה לגורמי דחק חיצוניים, כגון יחסים מעורערים בין ההורים, דחייה חברתית, סוגי התעללות למיניהם, אובדן של קרוב משפחה או מחלה קשה של הילד או של בן משפחה ואף כישלונות בלימודים, אשר יכולים להשפיע גם כן על התפתחות הפרעת דיכאון וחרדה".

מתי כדאי לפנות לטיפול?

כל אדם באשר הוא חווה במהלך חייו רגעי דיכאון כאלה ואחרים, בפרט במצבים מורכבים וכואבים, כמו מוות של קרוב משפחה, בעיות כספיות, בעיות חברתיות ועוד. זהו דבר טבעי ומתבקש, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים ובני נוער.

"חשוב להפריד בין תגובה הסתגלותית לאירוע מסוים, כמו פרידה מבן/בת זוג או כישלון בלימודים, לבין שינוי התנהגותי קיצוני וממושך (שבועיים ויותר) אשר מביא לפגיעה תפקודית ממשית, כמו הפרעות באכילה או בשינה, הסתגרות, והתנהגות מסוכנת, כגון התפרצות זעם קשה או פגיעות עצמיות", מסבירה ד"ר אברט. "דיכאון בקרב קטינים מהווה בעיה קשה אשר משפיעה על הציר ההתפתחותי של הילד ולכן חייב לפנות לקבלת טיפול מקצועי על מנת שהמצב לא יהפוך להפרעה כרונית".

אולי יעניין אתכם גם >> התגברות על סטיגמת קבלת טיפול נפשי

לדבריה, במידה והילד סובל מהפרעת דיכאון ולא מקבל טיפול נכון, הפרוגנוזה הופכת להיות גרועה יותר ויכולה לבוא לידי ביטוי בירידה בלימודים ונשירה מהמסגרות הלימודיות, הידרדרות ביחסים עם החברה, התנהגות אנטי-חברתית ואף שימוש בסמים ואלכוהול.

לעיתים ניתן לקשר ניסיונות לפגיעה עצמית וניסיונות אובדניים להפרעה דיכאונית בילדים. ישנם מקרים שבהם ילדים משמיעים רצון למות וחוסר חשק להמשיך בחיים. "יחד עם זאת", מרגיעה ד"ר אברט, "נדיר שילד מצליח לבצע בפועל ניסיון אובדני כיוון שגילו הצעיר לא מאפשר לו להוציא לפועל את תוכנית ההתאבדות. לכן, במידה שהמצב נמשך פרק זמן ממושך, יש להיוועץ עם איש מקצוע לגבי הערכת מצבו של הילד. לאחר האבחנה וקבלת תכנית טיפולית ממושכת, יש להתמיד בתוכנית שדורשת השקעה של משאבים רבים ומגוונים והתערבות של גורמים רבים, כולל מעורבות של בית הספר".

ד"ר טטאינה אברט – ברוב המקרים הטיפול כולל טיפול תרופתי ופסיכותרפיה פרטנית המלווה בהדרכת הורים

ברוב המקרים הטיפול כולל טיפול תרופתי ופסיכותרפיה פרטנית המלווה בהדרכת הורים. מחקרים רבים שבדקו את הטיפול בדיכאון בקרב ילדים ובני נוער מצאו כי טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה (SSRI's) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יעילים באותה מידה, כאשר שילוב של שניהם נמצא כיעיל ביותר.

לסיכום, במידה שאתם רואים שינוי קיצוני וממושך בהתנהגות של ילדכם המלווה בפגיעה תפקודית ממשית, פנו לייעוץ מקצועי בהקדם האפשרי.

אולי יעניין אתכם גם >> כל מה שצריך לדעת על אוטיזם – ראיון עם אביגיל דר

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המאמרים והמחקרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינם תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך או כל מומחה אחר בהתאם לכתבה.

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.

הוספת תגובה

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA ו-Google מדיניות פרטיות ו תנאי השירותלהגיש מועמדות.

ברישום התגובה הנך מסכים לתנאי השימוש

אל תפספסו

Monkey pox

בריאות

יוני 26, 2022

אבעבועות הקוף- מה זה ומה חשוב לדעת?

הפאניקה סביב אבעבועות הקוף חובקת עולם בכתבה הבאה ננסה לעשות […]

Older kids at summer camp

בריאות

יוני 26, 2022

ילדים בוגרים בקייטנות הקיץ מה חשוב שתדעו?

המאמר שלנו הפעם יעסוק בבעיות האופייניות לקייטנות של הילדים הגדולים […]

Mosquito bites

בריאות

יוני 26, 2022

כל מה שחשוב לדעת על יתושים ועקיצות

קשה לתאר לעצמנו חרק פחות אהוב מהיתוש – הוא מזמזם […]

קייטנות קיץ

בריאות

יוני 25, 2022

שולחים ילדים קטנים לקייטנות הקיץ ? חשוב שתדעו!

שולחים ילדים קטנים לקייטנות הקיץ? רעיון מצויין להעסיק אותם ולהעשיר […]