כל מה שצריך לדעת על דיכאון תעסוקתי

על אך שישראל הפכה, רשמית, כבר מזמן, לאומת הסטרט-אפים, לעיתים מאחורי הסיבוס, התן-ביס, וימי הגיבוש – שהם משאת נפשם של כל השכירים המגזרים האחרים, אל אורח החיים הקרייריסטי והנוצץ נלווים גם היבטים שעליהם אנחנו פחות מדברים – השחיקה מהעבודה והדיכאון. בהחלט, למרות שאנחנו מדברים על תעשייה מעוררת קנאה, שחיקה עלולה להיות תוצר הלוואי של הצורך לעמוד בקצב הרצחני שאותו דורש תחום עיסוק זה לאורך זמן. אבל הנה החדשות הטובות – דיכאון תעסוקתי (כלומר – דיכאון בגלל העבודה) הוא תופעה מוכרת, שניתן לזהותה ולנקוט באמצעים הנדרשים לפני שאתם מגיעים לשבירה ולשחיקה המוחלטת.

מהו דיכאון תעסוקתי?

זה, במרבית המקרים, יתחיל בתחושת דיכאון בבוקר, המלווה בתחושה מתגברת של אי שביעות הרצון ממקום העבודה ומהתפקיד שאתם מבצעים, בצד רגישות-יתר לכל אפשרות של כשלון או לכל סמי-נזיפה מהממונה עליכם. כשהמדובר באפיזודה קצרה וחולפת, עדיין, הכל יהיה בגדר ה"תקין" אבל, ישנם מקרים, זמנים או מקומות עבודה, שבהם תחושות שליליות כאלו עלולות לגבור, להפוך לתכופות יותר ולהצטבר לכדי מה שמכונה דיכאון תעסוקתי – מצב מתמשך של דיכאון, הנובע בין יתר סיבותיו, מסיבות המקושרות לעבודה. בניגוד לתחושות הדכדוך הרגילות או למצבי הרוח הירודים שתוקפים אנשים לא פעם, דיכאון תעסוקתי מוגדר כמצב רפואי שקיומו עלול להשפיע ישירות על האופנים בהם האדם חש, חושב ומתפקד, והוא אף עלול להפחית ולהגביל את יכולות התפקוד התקין שלו, בין אם במסגרת העבודה ובין אם במסגרת השעות שמחוץ לשעות העבודה. למרות שכולם מתמודדים עם משברים שונים בתחומי חייהם השונים (ביניהם – גם בתחום הקריירה), הדיכאון הינו הפרעה המצריכה התייחסות רצינית. לפי כך, חשוב להחזיק אצבע על הדופק, מכיוון שאבחון וטיפול יעילים מסוגלים למנוע את ההתדרדרות ואף להחזיר את הקריירה שלכם למסלולה הנכון.

מהן הסיבות האפשריות לפיתוח דיכאון בגלל העבודה?

בדומה לסוגי דיכאון אחרים, גם הסיבות המדויקות להתפתחות של דיכאון תעסוקתי עדיין אינם מוכרים וידועים לרפואה ולרפואת הנפש באופן מלא וחד משמעי. למרות זאת, קיימים מספר גורמים, כמו גם גורמי סיכון עיקריים, המקושרים לדיכאון התעסוקתי ולסיכון המוגבר להתפתחותו:

הגורמים הגנטיים – הרכיב הגנטי בדיכאון נחשב למשמעותי והוא קשור למעורבותם של גנים רבים.

הפרעות הנגרמות במוליכים העצביים שבמוח – המוליכים העצביים הם החומרים המסייעים בתקשורת שבין תאי העצב שבמוח. הפרעה בוויסות תקשורת זו עלולה, בסבירות גבוהה, לגרום להתפתחותו של מצב של דיכאון.

מצבים רפואיים – קיימים לא מעט מצבים רפואיים ומחלות שעלולים להוות טריגר לפריצתה של אפיזודת דיכאון, ביניהם מספר מחלות ויראליות, מחלות כרוניות, הפרעות נפשיות או התמכרויות שונות (למשל, התמכרות לסמים) שעלולים לגרום להתפתחות דיכאון.

נסיבות אישיות ונסיבות סביבתיות – תכונות אופי כביטחון עצמי בעייתי ונמוך, נטייה לפסימיות -יתר וגם אירועים טראומתיים בעברו של האדם (למשל, התעללות פיזית או נפשית או אובדן אדם קרוב) עלולים להגביר את הסיכון ללקות בדיכאון. 

נסיבות תעסוקתיות – תחושת שחיקה מהעבודה, חוסר סיפוק, חוסר התקדמות, שעות עבודה ממושכות, תחושת סוליטריות (בידוד) וגם יחס המוגדר בידי המקבל אותו כ"משפיל" מצד המעסיק או הממונה הם מהדוגמאות הנפוצות לגורמים שכיחים שעלולים לגרום לעובדים החווים אותם לפתח את הדיכאון התעסוקתי. כך שלמרות שעל פניו, לכאורה, על הדיכאון משפיעים גורמים רבים ושונים, עומס נפשי, לדוגמה, שנגרם כתוצאה מעבודה במקום עבודה מסוים, בהחלט עלול להוות את טריגר שגורם להתפרצותו של הדיכאון התעסוקתי.

תסמיני הדיכאון התעסוקתי

"דיכאון", ככלל, מתייחס למספר גדול של תסמינים שונים, ושלא אצל כל מי שסובל מדיכאון הם יופיעו, וגם כשיופיעו, הם לא בהכרח יופיעו בעוצמה שווה אצל האנשים השונים. יחד עם זאת, ניתן לזהות מספר תסמינים עיקריים שכוללים:

תחושות של עצבות, חוסר תקווה, חוסר אונים וריקנות נפשית.

קשיים ליהנות מהפעילויות, מהתחביבים ומהדברים אשר בעבר הסבו לאדם הנאה.

שינויים בהתנהגות ובמצבי הרוח – רגשות כעס ואגרסיות, תחושות חרדה ושל חוסר מנוחה, ירידה משמעותית בחשק המיני, נטייה לביצוע פעילויות הכרוכות בסיכון גבוה ובנזק עצמי כדוגמת שתיית אלכוהול מופרזת ושימוש בסמים.

שינויים בדפוסי ובהרגלי השינה.

ירידה ביכולות הקוגניטיביות.

מחשבות טורדניות הנוגעות למוות ולאובדנות.

כאבים ותסמינים גופניים (כדוגמת כאבים באזורי הגוף השונים, בעיקר כאבי ראש, כאבי גב וכאבים בעורף) שונים בגוף.

תחושת עייפות וחוסר באנרגיה לבצע גם פעולות פשוטות.

הדיכאון התעסוקתי משפיע, בחלק גדול מהמקרים, גם על תפקודו השוטף של העובד. הדבר עשוי להתבטא בשינויים מסוגים רבים – למשל, הפסד ימי עבודה מרובים בשל היעדרויות, ירידה משמעותית בתפוקות העבודה, התבודדות והימנעות מאירועים חברתיים, התפרצויות כעס אגרסיביות ופתאומיות בשל אי הבנות ומקרים זניחים וכן הלאה.

האם קידום מגדיל את הסיכונים להתפתחותו של דיכאון?

שאלה זו מורכבת למענה ותלויה, הן בנתוניו של העובד, באופי עבודתו ואף בקשיים הנלווים לביצועה. לעיתים, דיכאון תעסוקתי עלול להתפתח בתחילת הדרך, ואז, הוא יהיה תוצאה של קשיים בהסתגלות, תחושה של "בורג קטן ולא משמעותי במערכת" ואף כתוצאה מקשיים בביצוע בעבודה הנובעים מחוסר בביטחון העצמי או בניסיון הנדרש לצורך ביצועה. מנגד, במקביל לטיפוס ולקידום בקריירה, על אף שקשיים מסוימים נפתרים באופן טבעי, אחרים עולים וצצים במקומם. כך שעובד ותיק ומיומן עלול להתמודד עם דיכאון שמקורו בגורמים כשחיקה, חוסר בתחושת סיפוק מהעבודה וחוסר בהערכה. נוסף על כך, התקדמות בתפקידים כלפי מעלה פירושה אחריות נוספת, רבה יותר, מצב שהוא, לכשעצמו, עלול להגביר תחושות לחץ וחרדה, שעלולים, אף הם, להוות את הטריגר שגורם לדיכאון להתפרץ.

רוצים לשאול עוד שאלות על דיכאון תעסוקתי? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

אולי יעניין אתכם גם >>>>  כל מה שאם צריכים לדעת על דיכאון בגיל השלישי