כל מה שצריך לדעת על מחלות אוטואימוניות

על אף שמערכת החיסון שלנו תפקידה להתמודד עם מנעד מחלות ווירוסים ולתקוף אותם כדי להגן על הגוף שלנו מהם, קיימות מחלות אוטואימוניות דלקתיות שמתפרצות היות ומערכת החיסון מתחילה לתקוף תאים ורקמות השייכים לגוף עצמו. התקיפה מלווה בתגובת יתר חיסונית כמו דלקות באזורים שונים בגוף וכתוצאה מכך מתפרצת לה מחלה אוטואימונית. בין המחלות האוטואימוניות נמנות – קרוהן, צליאק, זאבת, פסוריאזיס, טרשת נפוצה, מחלות ריאה למיניהן, דלקות מפרקים וכו'. למה זה קורה? ואיך מתמודדים איתן – להלן כל מה שכדאי לדעת מחלות אוטואימוניות.

מערכת החיסון שלנו

תפקידה של המערכת החיסונית שלנו הוא בעיקר הוא לשמור על הגוף מכל מה שיכול לגרום לנו לחלות כמו וירוסים, חיידקים ופטריות. כשאנחנו חולים והמקור הינו ווירוס, מערכת החיסון תלמד להכיר ולזהות אותו וכך אנחנו למעשה נתחסן בצורה טבעית מפני אותו ווירוס שתקף את הגוף שלנו. לאחר מכן, לא נידבק שוב בדיוק באותו הווירוס. לפעמים מערכת החיסון תגיב בצורה לא פרופורציונאלית לכל מיני מקרים שלא ממש מסוכנים לגוף, כך לדוגמה, אחת המחלות השכיחות של מערכת החיסון היא – אלרגיה.

ישנם עוד דברים שפוגעים במערכת החיסון שלנו כמו עישון שנחשב לגורם סיכון סביבתי משמעותי שמביא גם להתפרצות של מחלות אוטואימוניות. העישון גורם למצב דלקתי כרוני באזור הריאות ושם את המערכת החיסונית במצב רעוע לאורך זמן. למעשה כל מחלה או מצב בריאותי יכול לגרום לכך שמערכת החיסון לא תעבוד כראוי. בקרב סוכרתיים, למשל, רמות גבוהות של סוכר עלולות לפגוע גם בתאי מערכת החיסון ולחשוף את החולה לזיהומים. גם באי ספיקת כליות קיים נזק למערכת החיסון.

מאפיינים של מחלות אוטואימוניות

ישנם כ80 סוגים של מחלות אוטואימוניות בהן מערכת החיסון תוקפת תאים ורקמות בגוף. לחלק מהמחלות יש תסמינים דומים וברפואה הן מסווגות לפי מחלות אוטואימוניות מערכתיות או מחלות אוטואימוניות מקומיות, אולם לעיתים האבחנה יכולה להיטשטש. ההערכה היא כי חמישה אחוז בקרב האוכלוסייה לוקה במחלה אוטואימונית מסוימת, ושמחלות אוטואימוניות נפוצות יותר בקרב צעירים ובקרב נשים שנמצאות בתקופת הפוריות שלהן. התסמינים המלווים את התסמונת האוטואימונית ישקפו את סוג התא המותקף על ידי מערכת החיסון. לדוגמא, במחלה המכונה אנמיה אוטואימונית, נוגדנים עצמיים יהרסו את תאי הדם האדומים. בדלקת כיבית של המעי הגס, ייווצרו נוגדנים אל מול תאי המעי הגס והסימפטום יהיה כאבי בטן קשים.

אז מה הגורם למחלות אוטואימוניות?

במחלות דלקתיות אוטואימוניות מתעוררת בעיה בבקרה של מערכת החיסון, במקום שמערכת החיסון תתחיל לתקוף כל מה שמזיק לגוף, היא מתחילה לפגוע בגוף עצמו! מחלות כמו קרוהן, פסוריאזיס, זאבת ומחלות ריאה וכד', הן מחלות שנמנות עם המחלות האוטואימוניות. לחלק מהן, מרכיב גנטי ברור, אם יש משהו במשפחה שחלה במחלה זו כמו אמא, אבא או אח, יש סיכון הרבה יותר גבוה לפתח את אותה מחלה או מחלה אוטואימונית אחרת. נציין עוד, כי לרוב המחלות האלה יכולות להשפיע על כמה וכמה מערכות בגוף, לדוגמא עור ומפרקים, מערכת עיכול, מערכת הנשימה, עיניים וכולי. מחלות אוטואימונית הן מחלות כרוניות, שיש להן תקופות סוערות יותר ותקופות שהן יותר שקטות. גם בתקופות שהמחלה פחות פעילה, כדאי מאוד להיות במעקב רפואי, במטרה למנוע מלכתחילה את אותן התלקחויות של המחלה מה שיכול לגרום להחמרה ולנזק רב.

כיצד מטפלים במחלות אוטואימוניות?

מחלה אוטואימונית היא מחלה כרונית שלמעשה תלווה את החולה כל חייו, אך בעשרים השנה האחרונות ישנה מהפכה משמעותית בהפנמה של כל אותן המחלות האוטואימוניות וגם במאפיינים המולקולריים שלהן. הטיפול כיום מתרכז בהפחתה של הסימפטומים ובניסיון לצמצמם או לדכא את המערכת החיסונית כדי לאפשר לחולים במחלות אוטואימוניות איכות חיים תקינה. היום גם נדע לזהות ולאתר הרבה יותר טוב את מרכיבי הדלקת ואת המולקולות שכלולות בתהליך הדלקתי, כך שניתן להתערב במנגנונים ובדרכים מחוללי הדלקת.

בשל כך, פותחו תרופות ביולוגיות חדשניות וכל תרופה לפי סוגה וייעודה אל מול חלבונים שנמצאים בדם של החולים במחלות האוטואימוניות. הטיפול בתרופות ביולוגיות שינה את האופן בו מטפלים במחלות כרוניות ותרופות, אלה מעניקות טיפול ממוקד אל מול הגורמים הבסיסיים של המחלה, ולא רק אל מול כל התסמינים.

אנשים לא משתוקקים לקחת תרופות כל חייהם ובטח לא לאורך זמן, אולם במקרה של מחלה כרונית לעיתים אין ברירה והטיפול הניתן יתמשך לאורך שנים ולעיתים על בסיס קבוע. אולם כל זה צריך לבוא לצד קיום אורח חיים בריא יותר, תזונה בריאה יותר, פעילות גופנית וכל טיפול אלטרנטיבי שמיטיב עם החולה ונחשב לטיפול תומך ונועד למזער את העומס הדלקתי ולסייע לגוף.

הטיפול במחלות אוטואימוניות מתבצע על ידי נטילת תרופות אנטי דלקתיות כמו סטרואידים, תרופות שמדכאות את מערכת החיסון או בעזרת נוגדנים לשם איזון פעילות מערכת החיסון ולפעמים גם נאלצים לבצע החלפת דם (פלסמה פרזיס) או עירוי דם.

אולי יעניין אתכם גם >> פיברומיאלגיה – האם מדובר במחלה אוטואימונית?

טיפולים משולבים

לא פעם למחלות אוטואימונית תהיה השפעה נרחבת על חיי החולה לדוגמא במידה ואישה תבקש להיכנס להיריון והיא סובלת ממחלה אוטואימונית, היא תטופל על ידי כמה רופאים בו זמנית – גם על ידי הרופא המומחה למחלה שלה וגם על ידי הגניקולוג.  בעקבות זה בבתי חולים רבים היום בארץ ובעולם ישנן מרפאות משותפות כמו – מרפאות ראומטולוגיה – עור, ראומטולוגיה והריון בסיכון, גסטרו- עור וכו'. במרפאות אלה נמצאים שני רופאים מומחים בתחומים שונים שמבצעים בדיקות משותפות למטופל על מנת להעניק את הטיפול המדויק בהיעדר סתירה של כל מקרה. הרופאים נוהגים להתייעץ ולהחליט יחד על דרכי הטיפול כדי להעניק את הטיפול האולטימטיבי כשהם מתחשבים במחלה האוטואימונית ממנה סובל המטופל. 

רוצים לשאול עוד שאלות על מחלות אוטואימוניות והטיפול בהן? הצטרפו ל

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.