כל מה שצריך לדעת על פיברומיאלגיה

על פי ההערכות בין 2% – 8% מקרב האוכלוסייה עלולים לסבול מפיברומיאלגיה, כשנשים נוטות לסבול הרבה יותר מגברים. אבחון המחלה יתבצע לרוב בין גילאי 20 ל – 50 בזמן ש – 75% מהאנשים שחולים בה כלל לא יאובחנו. התסמינים העיקריים של המחלה הינם כאבים כרוניים בשרירים שמתלווים לעייפות ותשישות. עד כה מחקרים לא הצליחו לגלות את הטריגר למחלה ומה הן הסיבות להופעתה, אך על פי הארגון הבריאות העולמי מחלה זו מוגדרת כתסמונת השייכת לקבוצת המחלות הראומטיות, משמע מחלות שיש להן זיקה למפרקים, לרקמות הרכות ולרקמות החיבור.

לעומת דלקת פרקים, פיברומיאלגיה (דאבת שרירים), לא תגרום נזק לרקמות הגוף, יחד עם זאת, יש המלצה גורפת לכל מי שחולה בתסמונת זו, לשמור על פעילות פיזית סדירה כדי למנוע היחלשות של הרקמות והשרירים. הפגיעה של המחלה עלולה להשפיע בתפקוד המקצועי, החברתי והמשפחתי בקרב כל מי שלוקה בה. החולים במחלה בדרך כלל יפנו לקבל טיפול ריאומטולוגי, למרות שבניגוד למחלות ריאומטולוגיות אחרות, אין כאן עדות למצב דלקתי. במאמר זה נעסוק בפיברומיאלגיה וכל מה שצריך וכדאי לדעת אודות תסמונת זו.

הסימפטום הנפוץ ביותר למחלה

כאבי שרירים הם כאמור הסימפטום השכיח ביותר של המחלה לכן היא מכונה בעברית  – "דאבת שרירים". החולים מדווחים על כאבים בלתי פוסקים בשרירים, על קשיים בביצוע פעולות פשוטות בהן יש צורך להפעיל את השרירים וכן גם על רגישות באזורים שונים בגוף. הכאבים החזקים שלעתים יתחילו מאזור מסוים ויתפשטו יכולים להזכיר לעיתים את מחלת השפעת – רק כזו שלא מסתיימת. אולם יותר מהכאב – יש עייפות כרונית, מה שבעיקר מתסכל מאוד את כל מי שחולה בפיברומיאלגיה. העייפות מתמשכת לאורך כל היום, ולכן יש קושי בתפקוד יומיומי ובניהול תקין של חיי שגרה. לא מעט מהחולים יתלוננו גם על קהות חושים ותחושות של "עקצוצים" בכל מיני מקומות בגוף. בנוסף, גם מיגרנות עשויות להיות סימפטום של המחלה, נפיחות, שלשולים, כאבי בטן וכולי. גם הפרעות בתפקוד שלפוחית השתן יכולות להעיד על פיברומיאלגיה וגם שינויים במרקם של העור.

 אולי יעניין אתכם גם >> יום המודעות הרשמי לפיברומיאלגיה – רשימת התסמינים המלאה

התלונות העיקריות של חולים בפיברומיאלגיה   

תסמונת הפיברומיאלגיה מתארת מצב שהוא לא נדיר כלל, שכן מדובר בעיקר בכאבי שרירים בכל מיני אזורים בגוף שמתלווים לתחושת תשישות מרובה. כל אלה הינם תסמינים שיכולים להופיע במקרים שונים אצל כולנו, אולם המשמעות הקלינית של השם 'פיברומיאלגיה' הוא כאב בסיבי רקמות החיבור ובשריר, כאב שמוכר היום כתסמונת שיש לה מספר סימנים אותם הרופא יודע לאתר בבדיקה. מדובר בתסמונת שעשויה לבלבל כי לא תמיד קל לאבחן אותה. הרבה אנשים שחולים בפיברומיאלגיה טוענים שיש רמה של כאב שהיא נוכחת איתם לאורך כל היום, בכל שלב ובכל מצב. עוד נאמר על פי תלונות של סובלים מהבעיה, שהיא משולבת עם כל התסמינים של מחלת שפעת רק שכאן היא כרונית ולא עוברת. נציין שאצל חולים רבים הכאב עשוי להיות חמור ומטריד מאוד. תסמונת זו מתסכלת מאוד ומה שיותר מטריד שלוקח זמן לאבחן אותה וצריך לערוך בדיקות רבות כדי להצליח לשלול הרבה בעיות ומחלות שונות קודם לכן.

איך פיברומיאלגיה משפיעה על הבריאות הנפשית?

בעבר קראו לה "מחלת היאפים", מאחר וראו בה מחלה המופיעה בזיקה לצעירים או יותר נכון צעירות שמנהלות אורח חיים תובעני שלפתע במהלך חייהן החלו לסבול מתשישות כרונית שפגעה בתפקוד היומי יומי שלהם כמו בעבודה או בניהול מערכות יחסים ובכלל בניהול חיים נורמליים. כידוע, יש קשר ישיר בין בריאות הנפשית שלנו לבריאות הפיזית שלנו. ההשפעות שיכולות לנבוע ממצבנו הגופני על בריאות הנפש נחקרות מזה שנים, אולם בשנים האחרונות הבחינו רבים שזה עשוי לבוא לידי ביטוי גם ההפך –  שבו הנפש שלנו תשפיע על הגוף. פיברומיאלגיה (Fibromyalgia) זה מצב רפואי ונפשי משולב שיוצר מצב בלתי נסבל ולו השלכות נפשיות רבות. פיברומיאלגיה תגרום לכאבים כרוניים בכל מיני מקומות בגוף, תגרור עייפות והפרעות שינה. הכאב המפושט שנמשך ולא מפסיק ומלווה את האדם לאורך כל היום, ישפיע בסופו של דבר על מצב הרוח, מה שיכול להוביל לדיכאון ולחרדות.

ממה נגרמת התסמונת?

עד כה לא נמצאו ממצאים שמצביעים על הסיבה להופעתה של המחלה. בניגוד לזה, ידוע כי לתסמונת יש נטייה גנטית – תורשתית שגורמת לחלות בפיברומיאלגיה. נציין גם שטרם נמצא גן ספציפי שאחראי על התסמונת, אלא שיש נטייה גנטית שעלולה להתפרץ בתנאים מסוימים. קיימת תפיסה, אולם היא פחות מקובלת, שטוענת כי פיברומיאלגיה נובעת מדלקת או מכשל חיסוני, זאת בעקבות מחקרים שהראו שלחולי פיברומיאלגיה קיימות תגובות חיסוניות מעט מוגברות, כאילו יש להם בגוף דלקת קלה.

מחקרים גם מראים כי יש זיקה בין גורמים פיזיים, נוירולוגיים ופסיכולוגיים לבין ההסתברות לחלות במחלה. הכאב שנרגיש מושפע לרוב מהרגשות וממצבי הרוח שלנו ולכן דיכאון, חרדה וסטרס יובילו באופן טבעי להקצנה של הכאב. לרוב, אנשים יחושו כאב כשקיים נזק כלשהו לאבר מסוים בגוף (כמו במקרה של דלקת פרקים) או בשל פציעה פיזית, לעומת זאת אנשים שלוקים בפיברומיאלגיה יחושו את הכאב בצורה אחרת, מאחר והוא לא נגרם בעקבות נזק או פגיעה ברקמה. במקום זה תיווצר בעיה שתטעה את הצורה בה המוח ומערכת העצבים יקלטו את תחושת הכאב. זה לא אומר שהכאב לא אמתי, אבל מאחר שלא התרחש כל נזק פיזי שניתן להבחין בו, לא קל להפסיק מיד את הכאב, וזו הסיבה שמדובר בכאב כרוני.

אולי יעניין אתכם גם >> פיברומיאלגיה- האם מדובר במחלה אוטואימונית

גורמים על פי מחקרים

לאורך השנים מחקרים רבים ניסו לחקור את הגורמים להתפרצות התסמונת, מה שהביא לכמה וכמה אבחנות. להלן פירוט שלהן.

מצב היפו – מטבולי: לפי תאוריה זו פיברומיאלגיה עשויה להתפרץ בשל חילוף חומרים נמוך. המשמעות שנוצר שימוש בהורמון של בלוטת התריס שממונה על קצב חילוף החומרים בגוף. תאוריה זו מתבססת על פי מחקרים שהראו שכיחות גבוהה בין חולים שסובלים מבלוטת התריס ובתסמונת פיברומיאלגיה. בנוסף, יש תסמינים זהים בין השתיים.
מחסור בהורמון הקורטיזול: גישה אחרת טוענת שיש קשר בין התפרצות המחלה לבין רמות פחותות של הורמון הקורטיזול. על כן עשו בדיקה בין רמות קורטיזול של חולים לבין קבוצות ביקורת בשיטות שונות והתוצאות הראו שקיים הבדל מובהק שמראה כי בממוצע, רמות הקורטיזול אצל מי שחולה הוא נמוך בצורה משמעותית. נמצא גם שמי שחולה בפיברומיאלגיה לא יוכל להעלות כדפי שנדרש את רמות הקורטיזול כשמגיע כאב, או שאולי היעדר האפשרות לעלות את רמת הקורטיזול, זה למעשה מה שגורם לכאב.
גורמים פסיכולוגיים: כפי שציינו לעיל, יש רופאים רבים שעושים את הקשר בין גורמים פסיכולוגיים לבין התפרצות המחלה. הסיבות הפסיכולוגיות המרכזיות הם סטרס, משברים וחוויות טראומטיות שיכולות ליצור פוסט טראומה בקרב  המטופלים. מחקר שנעשה בדק נשים שלוקות במחלה וחקר האם אותן הנשים סבלו ממספר חוויות טראומטיות גבוה יותר מנשים בריאות, ובנוסף בדקו גם כמה זמן נמשך מהאירוע הטראומתי עד לזמן בו התפתחה המחלה.

נמצא שבילדות או בגיל ההתבגרות, מעל לחמישים אחוז מהחולות חוו מקרים קשים ביחס לעשרים אחוז מהנשים הבריאות. האירוע השכיח ביותר הינו בעיות ביחסים עם ההורים. עוד אירועים נפוצים הם בעיות כלכליות או בעיות בקשר הזוגי. על כן, נראה כי אירועים שמשפיעים על הנפש עשויים להוות גם גורם להתפרצות המחלה. 

 מהם התסמינים של המחלה?

אם כן, כפי שציינו לעיל, התסמינים של תסמונת הפיברומיאלגיה יכולים לפרוץ לפתע ולאחר טריגר מסוים כמו משבר בחיים, תאונה, פיגוע, ניתוח, מחלה קשה, מוות ובכל מצב בו חווים מתח נפשי ברף גבוה. תסמיני פיברומיאלגיה יהיו  –

כאב שרירים מפושט – הכאב שמתלווה לתסמונת הזו מרגיש לא פעם כמו כאב שלא מניח, ולעיתים עשוי להימשך מעל שלושה חודשים. כאבי השרירים מאוד זהים למה שמרגישים כשחולים בשפעת ובאופן כללי הכאב לא מרפה גם אם נחים. רוב החולים מתלוננים כי התסמינים אף יהיו קשים יותר בשעות הלילה והבוקר. גם עוצמתם של הכאבים והאזורים לא תמיד אחידים ויכולים להשתנות מפעם לפעם. לעיתים הכאב יופיע בעיקר באזור הרגליים ולעיתים הוא יורגש בפלג העליון של בגוף.
הפרעות שינה ועייפות – הפרעות שינה תהיינה מרכיב בסיסי בתסמונת בפיברומיאלגיה, והתסמונת לרוב תאופיין כבר בשעות הבוקר ולאורך כל היום, על אף שהסובלים מהמחלה ישנו שעות רבות בשל הקושי להירדם והיקיצות הרבות.  מחקרים מראים כי 90% מהסובלים מפיברומיאלגיה יסבלו מהפרעות בשינה בשל אותם כאבים ומכל הפרעה שנלווית לחוסר שינה כמו הפרעות קוגניטיביות. אחד מתסמיני הפיברומיאלגיה מאופיין בקשיי ריכוז וזיכרון וחוסר יכולת להתמקד ולבצע משימות פשוטות במהלך היום.
רגישות מוגברת – לפיברומיאלגיה תתלווה גם רגישות מוגברת של כאב בכל מגע על העור.
כאבים והתכווצויות בבטן התחתונה – אצל מטופלים רבים יופיעו גם כאבי בטן עם שלשול או לסירוגין עצירות.
כאבי ראש כרוניים – חלק מהמחקרים מראים כי קיים קשר בין פיברומיאלגיה לבין כאב ראש כרוני, ובפרט כאבי ראש שבאים לידי ביטוי בלחץ סביב הראש, לרוב בשני הרקות.
דכדוך עד דכאון – לפיברומיאלגיה יש קשר ישיר בשל כל אותם תסמינים וכאב שאינו מרפה, לתנודות במצבי הרוח עד למצבי חרדה ודיכאון.

עד כמה שכיחים התקפי פיברומיאלגיה?

מדובר במצב כרוני שיש בו תקופות טובות לצד החמרה. יש מצבים בהם ההתקפים יימשכו מספר שבועות ועשויים ליצור הפרעה רצינית בתפקוד, ויש תקופות יותר רגועות שבהן כמעט ואין תסמינים למחלה. התקפים יכולים להגיע בשל תקופה לחוצה או בגין עודף סטרס, פרידה, מחלה או כל אירוע שיש לו איום על חיי האדם או משהו שיכול לפעור טראומה מהעבר.

על ידי טיפולים ואורח חיים תקין ובריא יהיה ניתן להפחית משמעותית את הכאבים ולשפר את התחושה הכללית וגם את התפקוד היומיומי. שינויים באורח החיים יסייעו רבות בהתמודדות עם המחלה, יש מחקרים שטוענים שיש קשר הדוק בין אורח חיים לא בריא לבין המחלה וכל זמן שהמדובר במחלה כרונית – אפשר לשפר את זה על ידי חיים בריאים וכך למזער את המרווחים בין תקופת הכאב כמו כן, גם את רמות הכאב.

להלן מספר המלצות  – 

תזונה נכונה – שמירה על משקל תקין והקפדה על תזונה בריאה שמכילה – חלבונים וסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. חשוב להימנע מחומרים מלאכותיים, ממתיקים, צבעי מאכל וכל חומר משמר והפחתה בשתיית קפה. בנוסף, מטפלים ממליצים על איתור רגישויות במזון, לרוב על דיאטה שתאפשר איתור של רכיבי מזון שיוצרים תגובה אלרגית לגוף. יש שמקשרים פיברומיאלגיה עם הימצאות קנדידה בגוף – על כן הפחתה של סוכרים ופחמימות יסייע גם להתמודד עם קנדידה ובמקביל למזער את תסמיני הפיברומיאלגיה.
פעילות גופנית – שמירה על פעילות ספורטיבית כלשהי תהייה משמעותית בהתמודדות עם המחלה. תחומי פעילות אשר יאפשרו לשפר את הגמישות יוכלו מאוד להתאים לחולי פיברומיאלגיה, כמו שחייה (כל שהייה במים נמצאה כמשפרת את ההתמודדות עם המחלה) פילאטיס, יוגה, פלדנקרייז וכו'.
הפחתת סטרס – מתח וסטרס הינם גורמים מכריעים על מגוון מהפתולוגיות הנפוצות במאה האחרונה. על כן כל פעילות שמצליחה להוריד את המתח ולהכניס שלווה לחיי האדם הלוקה במחלה היא מבורכת, כמו מדיטציה, יוגה, מיינדפולנס וכולי.

טיפולים לא תרופתיים בפיברומיאלגיה

היום ידוע כי הטמעת אורח חיים בריא הינו הטיפול המשמעותי ביותר בפיברומיאלגיה, אף מעבר לכל  טיפול תרופתי. על אף שלא הוכח כי לאורח חיים לא בריא יש קשר הדוק להופעת התסמונת, מעדויות שנאספו עולה כי התנהלות בריאה תפחית מאוד מתסמיני פיברומיאלגיה, בפרט הקלה ברמת הכאב, שיפור השינה והתפקוד הכללי.

פעילות גופנית – על פי מחקרים, פעילות גופנית הינה אחד הטיפולים היעילים ביותר לתסמונת, הרבה מכל תרופה אחרת, ואחת ההמלצות של האיגוד האמריקאי לריאומטולוגיה, מוטב לכל מי שלקה בתסמונת להקפיד בביצוע פעילות פיזית מדי יום. נדגיש שעל אף שקיים כל הזמן כאב מופשט, פעילות פיזית בעצימות לא גבוהה מדי לא תזיק.  ההמלצה היא על פעילות אירובית כמו הליכה של חצי שעה מדי יום שלאחר מכן ניתן לשלב גם רכיבה על אופניים או שחייה וגם ריקוד, למעשה כל פעילות שמפעילה את השרירים אך גם מסייעת לסיבולת לב ריאה. מעבר לשיכוך הכאב שמלווה לתסמונת, פעילות פיזית תסייע להפחית את כל אותם תסמינים נפשיים שעשויים שלהתפתח בעקבות התפרצות המחלה.
מנוחה ורוגע – פעילות גופנית היא חלק מכל אותם שינויים שיש על האדם לאמץ בחייו על מנת להקל על כל אותם תסמינים שמתלווים למחלה, אולם יש לדעת גם לתת לגוף לנוח במהלך היום ולא להקשות על הגוף והנפש יתר על המידה. יחד עם זאת, יש לשים לב לא לבצע שינויים מרחקי לכת כמו להתפטר מהעבודה, לשנות מגורים וכדומה, חשוב להישאר פעיל וחיוני אולם לאזן את החיים עם מנוחה, מדיטציות וכל מה שיכול להכניס יותר רוגע ושלווה ליום יום.
הידרותרפיה ובלנאותרפיה – טיפולים במים – עוד מחקרים העלו כי גם טיפול הידרותרפי במים שמתנהל בבריכות מחוממות יכול לתרום לחולי פיברומיאלגיה. גם טיפול שמכונה 'בלנאותרפיה' (Balneotherapy) הנעשה במים חמים, כמו מרחצאות, ידוע כמועיל בטיפול בכאבים במערכת השלד. במחקרים הראו כי בלנאותרפיה יעיל מאוד לכל מי סובל מהתסמונת. בארץ ידוע כי טיפול במרחצאות באזור ים המלח מסייע למחלה ומשפר את איכות החיים.
תזונה – תזונה הינה כלי מהותי בהתמודדות עם מגוון מחלות וגם עם תסמיני פיברומיאלגיה, אם כי ההמלצות בתחום זה הן לא חד משמעיות, כי אם מותאמות לכל אדם לפי התגובה של הגוף שלו למזונות השונים. ככלל, לאנשים עם פיברומיאלגיה קיימת נטייה למשקל יתר, מה שיכול להוביל להקצנה של התסמינים ועל כן ההמלצה היא לאנשים עם התסמונת להקפיד על משקל תקין ואכילה של מאכלים בריאים ומזינים. 
טיפולים נפשיים – ישנם טיפולים נפשיים רבים שפותחו במיוחד לכל אדם שסובל מהתסמונת הספציפית הזו, אחת השיטות המקובלות היום היא טיפול קצר ובעל תוצאות מהירות שגישתה קוגניטיבית – התנהגותית והיא מכונה –CBT. טיפול זה הוכח רק לאחרונה כיעיל מול כל אותם תסמינים של המחלה. מחקרים העלו כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי  עשוי לסייע לשנות דפוסי חשיבה לא טובים וכאלה שמזיקים לאדם ולהחליף אותם בדפוסים חיוביים וכך לשנות את עיבוד הכאב במוח.

לאחרונה מופיעים פרסומים שמצביעים על טיפול באמצעות היפנוזה שיכול להפחית משמעותית את תסמיני פיברומיאלגיה. מחקרים מראים כי היפנוזה וגם דמיון מודרך יכולים לעזור ולהפחית את עוצמת הכאבים בצורה ניכרת וגם את המצוקות הנפשיות הנלוות. 

מלבד כל אלה, יש גם ראיות שחושפות כי מדיטציית מיינדפולנס תשפר את איכות השינה ואת אותם תסמינים של דיכאון ותתרום להפחתת תסמיני פיברומיאלגיה, בעיקר כשהיא תשולב עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

  אולי יעניין אתכם גם >> 7 תרופות טבעיות לפיברומיאלגיה 

הטיפול התרופתי

התרופות העיקריות לטיפול בתסמונת הן Cymbalta ו-Ixel, תרופות נוגדות דכאון, ו-Lyrica, תרופה אנטי-אפילפטית. בטרם פותחו תרופות אלו, לפני שני עשורים לערך, נעשה שימוש בתרופה נוגדת דכאון אחרת – Elatrol. ויש רופאים שעדיין רואים בה יעילה ורושמים אותה למטופלים.

חשוב לדעת שהטיפול בכל אותן תרופות יבוסס על מינון יומיומי. לכולם יש אפקט איטי ונדרש להעלות את המינון באופן הדרגתי ואם המטופל מבקש להפסיק הוא יתבקש לרדת במינון גם בהדרגה. לא רצוי להפסיק ליטול את הכדורים בבת אחת מאחר שהדבר עשוי לגרור לתוצאות שליליות ולהחמיר את הסבל של המטופל.

השפעות חיוביות – ניסויים קליניים הראו שרב התרופות מפחיתות את הכאב בחצי, אבל רק בקרב שליש מהחולים. בקרב היתר, התרופות לא אפקטיביות או שיש להן תופעות לוואי קשות. קשה לנחש למי התרופה תועיל. מחקרים מנסים לברר את אותה הסוגיה, אולם לעת עתה נדרש למצוא את הכדור היעיל ביותר בשיטת ניסוי וטעייה.
השפעות שליליות – לכל התרופות הללו תהיינה השפעות שליליות. חשוב להיות ערניים לכל אותן השפעות, בפרט בתחילת הטיפול, משום שלעתים שהן יכולות לגרום לנזק רב מידי.

  אולי יעניין אתכם גם >>  איך אני מנצחת את הפיברומיאלגיה

כיצד קנאביס רפואי מסייע למי שלקה פיברומיאלגיה?

בשל סגולותיו הידועות והרבות של הקנאביס לרבות בשיכוך כאב ובדיכאון, נמצא כי שימוש בו מועיל מאוד גם עבור כל מי שסובל מתסמונת פיברומיאלגיה. חולים רבים בארץ שהשתמשו בקאנביס מדווחים על ירידה מהותית בכאב עד למצב שהוא נעלם כאילו לא היה. כמו כן, החולים מדווחים על שינה הרבה יותר איכותית וכתוצאה מכך תפקוד יעיל וחיוני במהלך כל היום. על פי מחקרים רבים שנעשו ברחבי העולם, גילו שהטיפול בקנאביס לפיברומיאלגיה הינו יעיל הרבה יותר מכל אותן תרופות קונבנציונליות. קנאביס מוריד את תסמיני המחלה בהיעדר כל  תופעת לוואי זאת להבדיל מהתרופות שלכולן מתלוות גם תופעות לוואי.

במחקר שנערך ב- 2008 בקנדה מצאו כי התרופה "נבילון" שמכילה קנבינואידים, גרמה להקלה משמעותית בכאבים בקרב ארבעים חולי פיברומיאלגיה בטווח גילאים שונה. חלק ניכר ממי שנבדק דיווח כי הכאב נעלם לגמרי. מחקר נוסף שנערך בשנת 2011 באירופה, בדק את השפעת הקנאביס על הסימפטומים ותופעות הלוואי בקרב 28 חולי פיברומיאלגיה. החולים חולקו לשתי קבוצות, כשהראשונה נעזרה בקנאביס והשנייה נטלה תרופות רגילות. ממצאי המחקר העלו כי הקנאביס אפקטיבי לטיפול בכאבים שונים ובנוסף תרם לעלייה במצב הרוח שלהם ולהרגשה כללית טובה יותר.

 אולי יעניין אתכם גם >> מחקר ברזילאי חדש מראה תוצאות מבטיחות לחולי פיברומיאלגיה

רוצים לשאול עוד שאלות על פיברומיאלגיה? הצטרפו ל

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.