כל מה שצריך לדעת על דלקות בשתן

רובינו חווינו לפחות פעם אחת דלקת בדרכי השתן – תחושה מאוד לא נעימה ולעיתים אף כואבת. דלקת בשתן נגרמת על רקע זיהומי של חיידקים שהצליחו לחדור לדרכי השתן ויצרו שם דלקת. באופן טבעי קיימים ישנם חיידקים בדרכי השתן אולם עצם נוכחותם לא מהווה בעיה או מובילה למחלה. אז מתי הבעיה מתחילה? כשמדובר בחיידקים שמצליחים לפתח באזור תסמיני דלקת שמאופיינים בכאב, צריבה בזמן שתן וגם במקרים מסוימים חום גבוה וכאבים באזור המותניים. דלקת יכולה להופיע בחלקים שונים במערכת השתן שמורכבת מהכליות, השופכן, שלפוחית ​​השתן והשופכה. רוב הדלקות מופיעות באזור השופכה ובשלפוחית ​​השתן, כלומר בחלק התחתון של מערכת השתן, אולם הן יכולות לערב גם את השופכן והכליות בחלק העליון. למרות שדלקות בדרכי השתן העליונות נחשבות להרבה יותר נדירות, הן גם לרוב חמורות יותר. אז איך נדע שאנחנו סובלים מדלקת בדרכי השתן? מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת, ומה הן דרכי הטיפול הקיימות? את כל התשובות תוכלו לקבל במאמר שלפניכם.

מהם התסמינים לדלקת בשתן?

התסמין העיקרי והראשוני הינו תכיפות ודחיפות במתן שתן. לאחר מכן עשויים גם לחוש כאב בסוף מתן שתן, צריבה או עקצוץ. כמו כן, יכול להיות גם קושי במתן שתן וכפי שנאמר גם חום, צמרמורות וכאבים בגב התחתון ובמותניים. תסמינים נוספים לזיהום הם שתן עכור או שתן שמדיף ריח רע. במקרים מסוימים עלול להופיע דם בשתן גם אם אין תסמינים אחרים, במקרה הזה יש לפנות לרופא לאבחנה מידית. דלקות חוזרות בדרכי השתן הן מאוד אופייניות ובעיקר בקרב נשים ובשל הנטייה שלהן לחזור, הן גומרות לתסכול רב.

מהם הגורמים לדלקת בדרכי השתן?

דלקות בדרכי השתן מתרחשות לרוב כשחיידקים חודרים ישירות למערכת השתן דרך השופכה ומתפתחים בשלפוחית ​​השתן. על אף שמערכת השתן יודעת לרוב להיפטר מאותם חיידקים, היא לא תמיד תצליח מסיבות שונות ומגוונות. כשזה קורה, חיידקים אלה יתיישבו ויפתחו זיהום שיוביל לדלקת. כמו כן, כל דבר שפוגם ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית ​​השתן או יוצר סוג של גירוי בדרכי השתן, עלול גם הוא להוביל לדלקת. יש גם גורמים נוספים שיכולים להעלות את רמת הסיכון לדלקת בדרכי השתן כגון –

• גיל – ככל שמתבגרים יש סיכוי גדול יותר לפתח דלקת.
• ניידות מועטה – במידה ושוכבים זמן רב בלי לנוע בחלל, כמו במקרים שהאדם עבור ניתוח מורכב או בגין מחלה, זה גם גורם שמוביל לדלקות במערכת השתן. 
• אבנים בכליות.
• היסטוריה וגנטיקה של דלקת בדרכי השתן.
• חסימות בדרכי השתן, לדוגמא בגין ערמונית מוגדלת, אבנים בכליות וגם מחלת הסרטן.
• שימוש ממושך בצנתרי שתן, שמאפשרים חדירה של חיידקים לשלפוחית ​​השתן.
• מחלת הסוכרת, לרבות אם לא מטפלים בה כראוי.
• הריונות.
• מערכת חיסונית מוחלשת.

גורמי סיכון בקרב גברים יהיו דומים לאלו שבקרב הנשים. יחד עם זאת, ערמונית מוגדלת תהייה כאמור גורם סיכון עיקרי אצל זכרים.

מה הם גורמי הסיכון העיקריים בקרב נשים?

• שופכה קצרה יותר – האורך והאזור של השופכה אצל האישה עלול להגדיל את הסיכון לדלקת. השופכה אצל האישה נמצאת סמוך לנרתיק וגם לפי הטבעת. חיידקים שיכולים להימצא באזור הזה יכולים להגיע לפתח של השופכה וכך ליצור זיהום ודלקת בשתן.
• יחסי מין – בעת יחסי מין ישנו לחץ שפועל על מערכת השתן של האישה והוא יכול לגרום לחדירה של חיידקים מאזור פי הטבעת לשלפוחית ​​השתן. למרבית הנשים יהיו חיידקים בשתן לאחר שהן מקיימות יחסי מין, אולם הגוף לרוב יודע להיפטר מהם בלי סיוע. לחיידקי המעי יכולות להיות תכונות שמאפשרות להם להתיישב בשלפוחית ​​השתן.
• קוטלי זרע – קוטלי זרע יכולים להגדיל את הסיכון לדלקות בדרכי השתן. הם יגרמו לגירוי בעור אצל נשים מסוימות וזה יעלה את הסיכוי של חדירת חיידקים לשלפוחית ​​השתן.
• שימוש בקונדום – קונדומים שהם בהיעדר חומר סיכה יגבירו את החיכוך ויגרו את העור אצל האישה בזמן יחסי מין, מה שיגדיל את הסיכוי לחדירה של חיידקים לשלפוחית. יחד עם זאת, קונדומים יסיעו להפחית את התפשטות מחלות שמועברות ביחסי מין. לכן מומלץ להשתמש בחומר סיכה על בסיס מים בזמן קיום יחסי מין.
• שימוש בדיאפרגמות – התקנים, דיאפרגמות, אמצעי מניעה מסיליקון שמוחדרים לנרתיק וכו' – כל אלה יכולים לגרום ללחץ על השופכה של האישה. זה עשוי להוריד את יכולת ההתרוקנות של שלפוחית ​​השתן.
• ירידה ברמות האסטרוגן – אחרי גיל המעבר קיימת ירידה טבעית ברמת האסטרוגן שתשנה את המאזן של החיידקים "הטובים" באזור הנרתיק, מה שיכול להגביר את הסיכון לדלקת.

עד כמה דלקת בשתן שכיחה?

למעשה היא שכיחה מאוד. עד גיל 24 , שלושים אחוז מהנשים עשויות לסבול לפחות פעם אחת מדלקת בדרכי השתן, ומעל חמישים אחוז מהנשים תסבולנה מדלקת בדרכי השתן לפחות פעם אחת בחייהן. דלקת זו תופיע בקרב נשים לרבות בינקות ובילדות עד גיל ארבע ולאחר מכן היא תופיע שוב כשהן מתחילות לקיים יחסי מין וגם בתום המחזור, שבעקבותיו חלים לא מעט שינויים ברירית הנרתיק. בתקופת הילדות, הבנים נוטים לסבול יותר מזיהומים בדרכי השתן מאשר הבנות, אך בגיל מאוחר יותר זה מתהפך והזיהומים יהיו נפוצים יותר אצל נשים.

כיצד ניתן לטפל בדלקת בדרכי השתן?

לפני הכל, כדי לרפא דלקת בדרכי השתן, נדרש יהיה לזהות את הבעיה שגרמה לכך ובמידה ומוצאים שיש אחת כזו, נדרש לטפל בה.  בהיעדר טיפול, זיהומים אלה יכולים להוביל לפגיעה בכליות. מאחר שדלקות בדרכי השתן מופיעות בשל התיישבות של חיידקים, הן מטופלות לרוב באמצעות אנטיביוטיקה שתמגר את אותם חיידקים. התרופה הספציפית וזמן לקיחתה יהיו מותנים במגוון התסמינים של אותו מטופל. בנוסף, חשוב למלא אחר כל ההנחיות של הרופא בכל הקשור לטיפול ולסיים את הטיפול עד הסוף, כדי להיות בטוחים שאכן הזיהום עבר וגם במטרה להפחית את הסיכון לעמידותה של האנטיביוטיקה. התסמינים של הדלקת יוכלו להיעלם עוד בטרם הזיהום נעלם לחלוטין. שתייה רבה של נוזלים ומתן שתן באופן תכוף יהיו גם מומלצים בקרב אנשים שסובלים מדלקת בשתן מפני שזה מסייע לשטוף את החיידקים. במידה וקיים כאב, אפשר לקחת תרופה לשיכוך הכאב. 

בימינו נהוג יהיה לחלק את הדלקות לדלקת שהיא מסובכת בדרכי השתן ודלקת שהיא אינה מסובכת. דלקת שהיא לא מסובכת תתרחש אצל אדם שהוא בריא לרוב עם מערכת שתן תקינה. עם טיפול, אפשר להגיע לריפוי עד 3 ימים. דלקת מסובכת תתרחש אצל אדם שיש לו רקע רפואי כמו – ניתוח, מחלה, השתלת לב או הריון (שזו לא מחלה). במצב כזה הוא יצטרך לקחת תרופה לזמן ארוך יותר, לעיתים עד שבועיים. עבור חולים שהם קשים, יכול להיות שיהיה צורך באשפוז בביה"ח כדי לוודא שהם לא מחסירים נוזלים ולוקחים את התרופה בזמן.

אנשים שעלולים להזדקק לאשפוז בביה"ח בזמן דלקת בדרכי השתן הינם נשים בהריון, מבוגרים, חולים במחלת הסרטן, חולים בסוכרת מכל סוג, טרשת נפוצה, כל מי שיש לו חבלה בעמוד השדרה, אנשים עם אבנים בכליות או בעיות אחרות בדרכי השתן. בעבור נשים שסובלות מדלקות חוזרות בדרכי השתן, לעיתים יש לשקול נטילת אנטיביוטיקה מניעתית, או ליטול תקופה אנטיביוטיקה לאורך זמן.

מדוע הטיפול בנשים בהריון הינו שונה? 

הוכח כי קיימת השפעה על הבריאות של האישה והעובר במידה ונמצא זיהום בדרכי השתן. לדוגמא בעקבות זיהום בדרכי השתן יש סיכון ללידה מוקדמת או ללידה של עובר במשקל נמוך יחסית. בקרב אנשים שנמצאים לפני טיפול כירורגי בדרכי השתן, חשוב להוריד כל סיכון לזיהום על מנת שיגיעו לניתוח כשכל מערכת השתן נקייה וכך ימזער סיכון בו יכול להיווצר זיהום בעקבות הניתוח. 

האם דלקת בשתן נחשבת למצב מסכן חיים?

לרוב לא. זיהום בדרכי השתן ילווה עם תסמינים שבעיקר יגרמו לאדם אי נחת, אך כמו שנאמר ישנם מצבים בהם יש תסמינים שמצריכים טיפול בהול יותר. במידה ומזניחים דלקת בשתן היא עלולה לגרום לבעיות בכליות. וכמו כן, גם דלקת חוזרת ונשנית יכולה לפגוע בתפקודן. לכן, רק רופא יוכל להחליט האם באמת מדובר בזיהום שדורש טיפול אנטיביוטי. בכל מקרה, במצב של תסמינים קשים כמו דימום במהלך מתן שתן, חום גבוה מאד, כאבים חזקים בגב, אובדן הכרה, בלבול וכולי – כל המצבים הללו דורשים פנייה מיידית לטיפול רפואי.

כיצד ניתן לאבחן דלקת בדרכי השתן?

במידה ומתעורר חשד לדלקת בדרכי השתן על סמך התסמינים שהזכרנו לעיל, מומלץ כאמור לפנות לרופא. הרופא יאבחן את אותם תסמינים ויבצע בדיקה. על מנת לוודא שאכן מדובר בדלקת בדרכי השתן, הרופא ייקח דגימה של שתן כדי לבדוק אם יש נוכחות של חיידקים. דגימת השתן שהמטופל יתבקש לתת הינה דגימה שמכונה –  "אמצע זרם", כשהכוונה היא שהזרימה הראשונה לא תיאסף, כיוון שהיא שוטפת את החיידקים, ורק לאחר מכן ניתן לבדוק את השתן, בזמן שהוא למעשה אמור להיות נקי. בכל מקרה, רצוי לבקש מהרופא הסבר איך לבצע את הבדיקה.

בבדיקת השתן במעבדה, הרופא ינסה למצוא בדגימה מספר רב של תאי דם לבנים, מה שיכול להעיד על דלקת. הרופא יבצע גם תרבית שתן כדי לבדוק אם יש התרבות של חיידקים או פטריות. התרבית  תוכל לעזור בזיהוי הסיבה המדויקת להתפתחות דלקת ובמתן טיפול הולם. אם קיים חשד לנגיף, כנראה יש צורך לבצע בדיקות ייחודיות. לרוב נוכחותם של נגיפים שגורמים לדלקת בשתן היא נדירה אך בהחלט אפשר לזהות אותם  בקרב מי שעבר השתלת איברים או מי שסובל ממחלות אחרות שמחלישות את המערכת החיסונית.

אבחון דלקת בדרכי השתן העליונות- במידה ועולה חשד כי קיימת דלקת של דרכי השתן העליונות, סביר להניח שיידרש לעשות ספירת דם מלאה ותרביות דם, בנוסף לבדיקת השתן. תרבית דם תוכל לזהות בוודאות אם הזיהום חלילה התפשט לזרם הדם, סיבוך שעלול להיות מסוכן.
צעדי אבחון בדלקות חוזרות–  במקרה של דלקות חוזרות ונשנות, הרופא יכול גם לבדוק אם יש אנומליות או חסימה כלשהי בדרכי השתן. והבדיקות שיש לעשות במטרה לאבחן זאת הינן –
אולטרסאונד – במהלך הבדיקה מעבירים מתמר על הבטן שהוא עושה שימוש בגלי אולטרסאונד כדי לסק תמונה של דרכי השתן שתוצג על הצג.
פילוגרם תוך ורידי (IVP) – במהלך הבדיקה יוזרק חומר ניגוד העובר בדם והוא מופרש בכליות, כלומר עובר בדרכי השתן, ולאחר מכן הרופא יבצע צילום רנטגן של הבטן. חומר הניגוד ידגיש את דרכי השתן ויאפשר לראות אם קיימות חסימות או כל בעיה אחרת.
ציסטוסקופיה – במהלך הבדיקה תוחדר מצלמה זעירה דרך השופכה לעבר השלפוחית ​​במטרה לראות את מצבה  ומה היא מכילה. במהלך הבדיקה, הרופא מבצע ביופסיה כלומר הוא מסיר חתיכה קטנה של רקמה ושלוחת אותם לבדיקה כדי לשלול מחלות שונות כמו גידול וכו'.
בדיקת CT – במטרה לקבל תמונות ברורות של מערכת השתן אפשר להיעזר גם בבדיקת CT.

טיפים למניעת דלקות בדרכי השתן

שינויים בהרגלים מסוימים יכולים למנוע זיהומים חוזרים בדרכי השתן.

• שתיה מרובה – שתיה מרובה של מים תגרום לרוקן את שלפוחית השתן באופן תדיר.
• לרוקן את השלפוחית לפני ואחרי קיום יחסי מין.
• במידה ויש דלקות חוזרות מוטב להתייעץ עם הרופא המטפל ולבדוק אם כדאי לעשות שימוש באמצעי מניעה כמו – דיאפרגמה, קוטל זרע או קונדומים שאינם משומנים.
• ייתכן ותאלצו להחליף את אמצעי המניעה.

רוצים לשאול עוד שאלות על דלקות בשתן והטיפול בהן? הצטרפו ל

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.