נרקולפסיה, מחלה שהסימפטום העיקרי שלה הוא הירדמות פתאומית, נחשבת למחלה נדירה, אך סביר להניח שמספר הסובלים ממנה גדול יותר ממה שיודעים וזאת בגין הקושי לאבחן את המחלה. הסימנים הבולטים של נרקולפסיה הם – ישנוניות מוגברת, חולשה, תחושה של שיתוק בשרירים והזיות בערות. נרקולפסיה (Narcolepsy) הינה מחלה שיש לה פרצי שינה לא צפויים במהלך היום, גם במקרים שהאדם פעיל ועסוק והיא יכולה להתגבר בעת תחושה של התרגשות יתרה. המילה "נרקו" משמעותה שינה והמילה "לפסיה" משמעותה נפילה. החולים מועדים לשינה. בהתאם לתוצאות סטטיסטיות, יש אדם אחד מ – 2000 בני אדם שיסבול מהמחלה. כמו כן היא נחשבת למחלה תורשתית. היא מאוד שכיחה ביפן, אך גם בארץ יש לא מעט אנשים שסובלים מנרקולפסיה ורבים אף לא מאובחנים.

מהם מאפייני המחלה?

ישנם ארבעה תסמינים לנרקולפסיה, כשהם לא תמיד יופיעו יחד –

1. התפרצויות של ישנוניות מוגברת במהלך היום. החולה עשוי למצוא את עצמו נרדם במהלך היום למספר דקות.

2. תחושת שיתוק (Cataplexy) – התקף של חולשה באזור השרירים בערות. לרוב השיתוק הוא תוצר של רגשות עזים כגון – כעס או שמחה גדולה. חולה כזה יכול ליפול לשינה בזמן שהוא מתחתן אל מול כל הנוכחים. החולשה באה לידי ביטוי ברפיון של כל השרירים ובעצם דומה לשיתוק שקורה בזמן שחולמים.

3. שיתוק שינה (Sleep paralysis) – היעדר יכולת לזוז לפני שנרדמים או אחרי שמתעוררים. יש אנשים בריאים שחווים לעיתים שיתוק שינה, אולם אנשים שיש להם נרקולפסיה יחוו אותו בתכיפות רבה יותר.

4. Hypnagogic hallucinations – חוויות עם אופי של חלום שהאדם יתקשה להבחין בינן לבין המציאות. אותן חוויות מתרחשות לרוב בתחילת השינה או אחרי ההתעוררות. ההזיות הללו עשויות להתלוות לשיתוק השינה, כשהאדם רק פרוש על המיטה כשהוא ער ושקוע בחזיונות.

האם אירועים כאלה מופיעים גם ללא קשר לשינה?

ניתן לזהות בכל אחד מהסימפטומים האלה פלישה של REM זמן בו ערים – חדירה של הזיות החלום. אנשים שחווים נרקולפסיה יפגינו לרוב גם התנהגויות מוזרות שבהן הם כאילו "מדווחים על החלום בצורה תיאטרלית" או עושים פעולות באופן כמעט אוטומטי, בלי שהם יזכרו אותן לאחר מכן. למשל, בישול חולצה, הנחת בגדים במקרר וכו'. במשך היום הם יחוו מצבי תודעה מעורבים, שבהם הדמיון יחדור למעשה לתוך המציאות. הם עשויים לא לזכור לאחר מכן כיצד התנהגו או מה סיפרו.  

אולי יעניין אתכם גם >> בעיות שינה קשיים בהתעוררות

מהו המנגנון המוחי של הנרקולפסיה?

נראה שאין איזון במערכת שאחראית על שנת החלום. חלק מהמערכת הזו תכלול את גזע המוח, לרבות באזור המכונה PONS וכן חלקים באזורים חשובים כגון – היפותלמוס ותלמוס.

קרוב לוודאי שנרקולפסיה תיגרם בשל יתר פעילות של סינפסות של אצטילכולין (מקשר עצבי חשוב לשינת ה – אר אי אם) שמגיעות מאזור בגזע המוח.  נוסף על ייעודם ביצירה של מצב החלום, חלק מהמסלולים של המקשר העצבי הוא להפעיל אזורים בסביבה של גזע המוח שהתפקיד שלהם הוא להעביר מסרים לכיוון חוט השדרה כדי להפסיק פעילות שרירים לאורך ה־REM – שזה מאפיין נוסף של הנרקולפסיה. ההסבר הכימי לתופעה הזו הינו שיש מולקולה בעלת תפקיד מהותי במוח שמכונה אורקסין. המולקולה מסוגלת לגרום לתיאבון, אולם היא גם אחראית להפעלה של רשתות העצבים שמובילות לערנות. ההנחה היא שהיעדר באורקסין יוביל לירידה בערנות ולנפילות פתאומיות של שינה לאורך היום. מחקר משנת 2019 עסק בהרחבה בהגדרת נרקולפסיה, בגורמים ובאופני הטיפול האפשריים בה.

האם יש תרופה למחלה?

טרם גילו תרופה למחלה זו. המענה יבוא כשיצליחו לפתח תרופה שתהייה זהה לפעילות של האורקסין ותביא בסופו של דבר לריפוי של המחלה. מטה אנליזה שפורסמה בשנת 2018 עסקה במרבית דרכי הטיפול וההקלה המוצעות כיום למי שסובל ממצב זה.

מדוע כל כך קשה לאבחן את המחלה?

נרקולפסיה היא לא מחלה שכיחה והיא נחשבת לאחת המחלות הנדירות. נכון שיש עליה הרבה סרטים והיא מוכרת בעולם הספרות ואפילו תופיע בתיאטרון במחזות שונות, אולם, אנשים שסובלים מהבעיה חווים סימפטומים נוספים שיש נטייה, בשל נדירות המחלה, לשייך אותם למחלות אחרות בכלל.

חווים ישנוניות, הירדמות ולפתע מתנתקים?

ייתכן שאתם סובלים מנרקולפסיה ובטעות הדיאגנוזה למצבכם היא דכאון או שעמום או בכלל היעדר מוטיבציה בחיים. חוסר ריכוז ברגעי הישנוניות יכול להיתפס גם כהפרעת קשב וריכוז, לרבות אצל ילדים ובשל כך יכול להיות אבחון לא נכון ורחוק שנות אור מהבעיה האמתית. הנפילות הרגעיות הללו בעקבות שיתוק של השרירים עלולות להוביל לא פעם לדיאגנוזה של – מחלת הנפילה.

איך מאבחנים בעיית הירדמות פתאומית – נרקולפסיה?

אם קיים חשד שמסתמך על כל מה שהחולה מתאר בפני הרופא, חשוב להשלים את הבירור של במעבדה שינה מקצועית שתיתן מענה מדויק. לצד בדיקת השינה הרגילה – שאותה עושים במצב שינה כשמחוברים למכשיר – יש לעשות בדיקה MSLT, שבה הנבדק נרדם מספר פעמים ביום לאחר לילה של שינה איכותית וסדירה. רוב האנשים לא מסוגלים להירדם מהר כמה פעמים. מי שכן מצליח – סבירות גדולה שהוא סובל מהמחלה.

איך מטפלים בנרקולפסיה?

נכון שפיתוח תרופה שהיא חלופה לאורקסין תהווה התקדמות משמעותית במתן תרופה יעילה, אולם יש עוד אופציות –

ראשית מטפלים בישנוניות על ידי תרופות כמו ריטלין, או באמצעות אמפטמין. לאחרונה הומצאה תרופה  אפקטיבית שעונה לשם –  מודאפיניל., אך התרופה עדיין לא נמצאת בסל הבריאות והעלות שלה גבוהה.

בשיתוק באזור השרירים, סימפטום של המחלה, מטפלים גם בתרופות שאותם נוטלים לרוב בטיפול בחרדה ובדיכאון, אולם הן עוזרת גם לטיפול בנרקולפסיה בשל היכולת שלהן למגר REM.  כמו כן, יש לשים דגש גם על היגיינת שינה ושמירה על שנת לילה סדירה ועם תנאי שינה טובים.

רוצים לשאול עוד שאלות על כל מה שצריך לדעת על הפרעות שינה הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.

הוספת תגובה

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA ו-Google מדיניות פרטיות ו תנאי השירותלהגיש מועמדות.

ברישום התגובה הנך מסכים לתנאי השימוש

אל תפספסו

Monkey pox

בריאות

יוני 26, 2022

אבעבועות הקוף- מה זה ומה חשוב לדעת?

הפאניקה סביב אבעבועות הקוף חובקת עולם בכתבה הבאה ננסה לעשות […]

Older kids at summer camp

בריאות

יוני 26, 2022

ילדים בוגרים בקייטנות הקיץ מה חשוב שתדעו?

המאמר שלנו הפעם יעסוק בבעיות האופייניות לקייטנות של הילדים הגדולים […]

Mosquito bites

בריאות

יוני 26, 2022

כל מה שחשוב לדעת על יתושים ועקיצות

קשה לתאר לעצמנו חרק פחות אהוב מהיתוש – הוא מזמזם […]

קייטנות קיץ

בריאות

יוני 25, 2022

שולחים ילדים קטנים לקייטנות הקיץ ? חשוב שתדעו!

שולחים ילדים קטנים לקייטנות הקיץ? רעיון מצויין להעסיק אותם ולהעשיר […]