לאחר מאבק ממושך: חולי פיברומיאלגיה יהיו זכאים לקצבה

בשורה טובה לחולי פיברומיאלגיה: שר הרווחה מאיר כהן חתם על אישור תקנות להכרה בחולי הפיברומיאלגיה כזכאים לקצבת נכות

בעמותת מהל"ב – 'המטה הארגוני לחיים ברווחה ובכבוד' מברכים על החתימה לאישור התקנות וטוענים כי מדובר ב"פריצת דרך לקראת צדק היסטורי עבור עשרות אלפי חולי פיברומיאלגיה בישראל, שעד היום נאלצו לעבור דרך חתחתים כדי לקבל את הזכאות לקצבה, כשרבים מהם אינם מצליחים לעמוד בכך וממילא אינם זוכים ליהנות ממנה, אולם נדרשת בנוסף עבודת ועדה לעדכון ספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי, כלפי נכויות נוספות שאינן מוכרות כיום על ידו.

מנכ"ל העמותה מר נתנאל מיכאלי מציין, כי "מדובר בנדבך נוסף של הכרה מהותית וחשובה בתסמונת הפיברומיאלגיה כמחלה רגילה הפוגעת בתפקוד הלוקים בה ומונעת את התיוג השלילי של הלוקים בתסמונת זו כמשתמטים ממילוי מטלות ומשימות ובעצם עובדה זו לבד מהווה בשורה עבור כלל הלוקים בתסמונת בכל הרמות הקיימות גם אם הם לא יזכו לקצבה".

מה אנו יודעים על מחלת הפיברומיאלגיה שממנה סובלים עשרות אלפים בישראל?

כשישנה הפרעה גופנית הנראית לעין קל לנו לקבל את העובדה שכואב לנו, אבל תארו לעצמכם מצב שבו ישנה פגיעה או הפרעה בתוך הגוף, כזו שלא ניתן לאבחן בבדיקות CT או MRI, אבל לחלוטין קיימת – כך נראית לא פעם הפרעה תפקודית במנגנונים במוח. אחת המחלות השכיחות ביותר בהקשר הזה היא הפיברומיאלגיה. "זו מחלה שלא נראית לעין, אך כואבת בדיוק כמו פצע או כל הפרעה גופנית אחרת", אומרים יפתח אופיר ועדי אקו אריאל, פסיכולוגים רפואיים במרכז הרפואי הלל יפה, המנחים סדנה ייעודית המתקיימת בשיתוף עם מרפאת הכאב של בית החולים.

מהי פיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה (דאבת השרירים) היא תסמונת חדשה יחסית בתחום הראומטולוגיה אשר מאופיינת בכאב כרוני מפושט במספר מקומות בגוף המופיעה לצד תסמינים כמו עייפות, חולשת שרירים, קשיי קשב וריכוז, תסמיני מעי רגיז וכאבי ראש כרוניים. בעבר נהגו לראות בכאבי פיברומיאלגיה כאבים "מדומיינים". בשנים האחרונות הולך ומתברר הקשר בין פיברומיאלגיה לבין שינויים בהולכה העצבית במוח ופעילות מוגברת באזורים מוחיים האחראיים על חוויית הכאב.

על פי הערכות בין 4% ל-8% מכלל האוכלוסייה סובלים מפיברומיאלגיה, כאשר מעל 85% מכלל החולים בתסמונת הן נשים. בישראל, מוערך כי מעל 200 אלף נשים וגברים סובלים מפיברומיאלגיה. התסמונת אמנם פוגעת יותר בנשים, אולם היא אינה אופיינית במיוחד לקבוצות אתניות, מדינות שונות, גילאים שונים או לפלחי אוכלוסיה ספציפיים אחרים.

"חוויית המטופל המתמודד עם פיברומיאלגיה כוללת סקפטיות ואי אמון מצד הסביבה וייחוס הכאב למקור נפשי המעביר מסר כי הכאב 'לא אמיתי', מסבירים אופיר ואקו אריאל. "תגובה זו מעוררת תסכול בקרב המטופלים, מה גם שהכאבים והתסמינים הקשים נחווים לעיתים ערטילאיים ולא ברורים, דבר נוסף המוביל לחוסר שליטה וחוסר אונים תמידי".

במסגרת מרפאת הכאב של המרכז הרפואי הלל יפה נפתחה קבוצה טיפולית לנשים הסובלות מפיברומיאלגיה בהנחיית פסיכולוגים רפואיים, ומטרתן חיזוק "מוקד השליטה הפנימי" וניסיון להעביר את המטופלות מעמדה לפיה פיברומיאלגיה היא משהו לא ברור ובלתי נשלט, אל עבר הבנה שבאופן חלקי יש להן יכולת השפעה על וויסות הכאב.

אולי יעניין אתכם גם >> רשימת התסמינים המלאה של פיברומיאלגיה

פסיכולוגיה רפואית – מה זה?

פסיכולוגיה רפואית היא תחום התמחות בפסיכולוגיה ששם דגש על טיפול באנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים בהקשר של הפרעות גופניות. הפסיכולוג הרפואי מתמקד בהבנת הקשר בין משתנים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים ותרבותיים המעורבים בהתמודדות עם מחלות/הפרעות גופניות מתוך הבנה שהתייחסות להיבטים נפשיים במהלך התמודדות עם מחלה עשויה לתרום לזירוז תהליכי החלמה, שיפור ההיענות לטיפול הרפואי ושיפור איכות החיים.

בהתמודדות עם כאב, הפסיכולוגיה הרפואית מאוד רלוונטית שהרי כאב פיזי ורגשי שזורים זה בזה. מעבר לכך, כאב למעשה הוא חוויה סובייקטיבית שכל אדם חווה באופן שונה. מכאן יש באפשרותו של הפסיכולוג הרפואי לסייע בטיפול בפיברומיאלגיה באופן המותאם לכל מטופל/ת.

איך ניתן לווסת או לשלוט בכאב?

את "מוקד השליטה הפנימי" ניתן לחזק בשלושה אופנים:

1. הקניית ידע פיזיולוגי ופסיכולוגי אודות פיברומיאלגיה ומנגנון הכאב באופן נגיש, אשר מאפשר למטופלות/ים להבין באופן בהיר עם מה הן מתמודדות/ים וכך לחזק את תחושת השליטה שלהן/ם.

בדומה לתגובת פחד, כאב הוא אמצעי גופני נוסף שתפקידו לאותת כאשר משהו לא תקין באיברי הגוף. המערכת העצבית שאחראית על פחד/חרדה היא אותה מערכת שאחראית על הכאב. אפשר לומר שפיברומיאלגיה הינה מצב בו "מערכת האזעקה" בגוף יוצאת מאיזון וסף העוררות שלה נמוך ביחס לנורמה, כך שמייצרת כמות גבוהה של "אזעקות שווא" – כאבים ללא ממצאים ברורים שלרוב ילוו גם בתסמיני חרדה ולחץ נוספים.

2. הקניית כלים פסיכו-פיזיולוגיים מתחום ה- CBT (טיפול קוגנטיבי-התנהגותי) במטרה לווסת את חוויית הכאב. התנסות בטכניקות קוגניטיביות ופיזיולוגיות מאפשרת הצלחה בוויסות העוררות הגופנית והרגשית שמאפיינת פיברומיאלגיה, זו תורמת לחיזוק מידת השליטה בכאב. על פי גישת CBT כל אירוע שחווה האדם ניתן להגדיר על ידי היבט מחשבתי (פרשנות), היבט רגשי והיבט התנהגותי (תגובה). ניתן לראות מעגל שבו חוויית כאב גורמת למחשבה שלילית, אותה מחשבה מעוררת רגש וחוויית פחד/חרדה/דיכאון, ואלו מביאים להימנעות מתנועה של האיבר הכאוב עד לכדי החמרת הכאב, וכך המעגל חוזר חלילה שוב ושוב. כך מתפתחת תסמונת כאב. הטיפול בפיברומיאלגיה על ידי CBT מנסה "לשבור" את המעגל על ידי הגמשת דפוסי חשיבה ושינוי התנהגותי הדרגתי.

בנוגע להיבט הפיזי, נעשית הקניית כלים פסיכו-פיזיולוגים וקוגניטיביים לוויסות הכאב, הכוללים טכניקות של הרפיה, נשימה ומדיטציה, לצד כלים המתמקדים בתהליכי חשיבה שמטרתן להפעיל את מערכת העצבים המרכזית כך שתכניס את הגוף למצב של איזון ורוגע. דהיינו, להשקיט את תחושות החרדה והכאב ולתת למחשבות לנוע מבלי להזדהות איתן. ההנחה היא שמחשבות נכנסות לתודעה ויוצאות ממנה כל הזמן ובמדיטציה נעשה תרגול של קבלת המחשבות מתוך הבנה שאם לא נשקע או נאבק בהן, הן יחלפו מעצמן. בהיבט ההתנהגותי – עידוד של עשיית פעילות גופנית מתונה ואורח חיים פעיל ואקטיבי, אם כי ברמה מתונה ולא קיצונית.

3. יצירת מרחב בין אישי לשיתוף רגשי על בסיס מכנה משותף שיאפשר חוויה של הבנה, הזדהות, תמיכה והפחתה של חוויית הבדידות. רוב המטופלות מרגישות "לבד מול הפיברומיאלגיה". כאשר נוצר מפגש מציאותי עם מטופלות נוספות, התחושה הזו מתמתנת. למשתתפות יש את ההזדמנות לחלוק את הרגשות והחוויות איתן מתמודדות, מה עוזר להן וכו'. חוויית שותפות הגורל מקנה ממד נוסף של ביטחון ושליטה.

לסיכום, מציינים אופיר ואקו אריאל: "היחסים בין חוויה גופנית ורגשית שזורים זה בזה ובפרט חוויית כאב. מחקרים מהשנים האחרונות לצד אמצעי דימות מתקדמים מצביעים על כך שכאב רגשי וכאב גופני מיוחסים לאותם אזורים ורשתות עצביות מוחיות. אנו גם יודעים שתרופות לוויסות מצב רוח (דיכאון וחרדה) הן בעלות השפעה על שיכוך כאב. טיפול פסיכולוגי רפואי בפיברומיאלגיה נשען על מידע מחקרי ומספק טיפול אינטגרטיבי הנותן מענה להיבטים פסיכולוגיים ופיזיים כאחד".

איך לטפל בפיברומיאלגיה?

טיפול קונבנציונלי: שימוש בתרופות מסוגים שונים, כמו נוגדי כאב (טרמדול) או תרופות המשפיעות על אופן עיבוד הכאב מוח (כגון אמיטריפטילין או פרגבאלין). תרופות נוגדות דיכאון וחרדה גם הן נפוצות בחולי פיברומיאלגיה, ביניהן סימבלטה, ציפרלקס, אלטרול ונוספות.

טיפול אלטרנטיבי: מאחר וקיים קשר בין ההיבט פיזי לרגשי בפיברומיאלגיה, טיפולים אלטרנטיביים רבים עשויים אף הם להוות פיתרון, ביניהם: טיפול במים, הידרותרפיה ואמבט חם עשויים לשפר את רמת הכאב.

טיפול רגשי: תרגול של מדיטציות, דמיון מודרך, דיקור סיני ומיינדפולנס מסעיים אף הם להתמודד עם הכאבים ולהפחית את תדירות הופפעתם.

אולי יעניין אתכם גם >> 7 תרופות טבעיות לפיברומיאלגיה

מה עוד כדאי לעשות כדי לטפל בפיברומיאלגיה?

תאכלו בריא: מומלץ מאוד לשמור על תזונה בריאה ולהקפיד על משקל גוף תקין ובריא. כדאי להימנע ממזונות ממותקים (סוכר), צבעי מאכל וחומרים משמרים, להפחית בצריכת הקפה ולספק לגוף מזון עשיר בחלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרליים.

עשו ספורט: פעילות גופנית היא דרך מצוינת להתמודד עם פיברומיאלגיה. פעילות שגרתית שכוללת הליכה, מתיחות, שחייה, פילאטיס ועוד פעילויות, בהתאם ליכולת של המטופל/ת.

תהיו רגועים: אין ספק שסטרס הוא אחד המאפיינים הבולטים בחיינו והוא בעל השלכות פיזיות רבות. מתח אחראי על היבטים פסיכוסומאטיים רבים שמתבטאים בכאבים ומחלות. לכן, חשוב מאוד לשמור על שגרת חיים רגועה ושלווה, לעסוק בפעילות מפחיתת חרדה (כמו אומנות למשל), לתרגל מדיטציה, יוגה ומיינדפלונס ולהרבות בתרגילי נשימה.

אולי יעניין אתכם גם >> איך אני מנצחת את הפיברומיאלגיה

הצטרפו ל

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המאמרים והמחקרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינם תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך או כל מומחה אחר בהתאם לכתבה.