פיברומיאלגיה היא תסמונת שמתבטאת בכאב כרוני מפושט בכל הגוף וברגישות עזה, במיוחד בנקודות מסוימות שבהן גם נגיעה קלה יכולה להכאיב, צרפו לזה עייפות וכמות תסמינים שכוללת בערך הכל… הפרעות שינה, כאבי ראש, מעי-רגיז, סחרחורות, בעיות קוגניטיביות (ריכוז וזיכרון) והרשימה ארוכה.

בעברית זו דאבת שרירים, אבל הם רק חלק מהדברים שכואבים פשוט כל הזמן. הכאב נמשך תמיד, לא נרגע במנוחה, כל מערכת השלד והמפרקים דואבים איכות החיים יורדת עד כלא קיימת.

תארו לכם איך זה מרגיש שנכנסת בכם מכונית כל יום או איך זה מרגיש לקבל דקירה משדכן בכל מפרק בגוף. אז ככה, כל הזמן. וזה גם לא ממש מעניין אף אחד שמעל רבע מיליון אנשים בישראל סובלים, כי לא רואים עליהם ואין איך להוכיח וזה אולי אחד הדברים הכי כואבים בתסמונת הזו, כשהגוף בוגד בך אבל אתה נראה "בסדר", לא כל כך מאמינים לך, כמות הפעמים ששמעתי "אבל את לא נראית" או "על עייפות מתגברים" וכי להיות עייפים כל הזמן זו לא סיבה להתבכיין ואם הבדיקות לא מראות כלום למה אפשר להתייחס? אז לא מתייחסים לזה, לא מכירים בזה, מתעלמים. מחלה שקופה וכך גם החולים בה. וכל אחד הוא שונה, לכל אחד צירוף הסימפטומים הוא אחר.

איך אפשר להתמודד עם זה?

הפתרון הראשון לפי הרפואה הוא בד"כ כדורים אבל לפעמים תופעות הלוואי של הכדורים האלו גרועות לא פחות מהפיברו עצמה. לקח לי שנים לקבל שם למה שהרגשתי ושנים להבין שכדורים זו לא הדרך עבורי. הספיק לי, עייפתי וידעתי שאפשר אחרת. קראתי, חקרתי ובדקתי על עצמי הכל! דיקור, קרניו סקראל, עיסויים, טיפול נפשי משלים ומה לא, יו-ניים איט, הייתי שם. פיתחתי תיאוריות שלמות על חומצות חלב בשריר, על כמה הפאשיה (מערכת רקמות החיבור של גוף האדם) משפיעה, אבל המפתח לאיכות חיים נעוצה עבורי ב-4 דברים:

1. תזונה

הכל מלא במחקרים שסותרים את עצמם ומאוד מבלבלים, אז במשך שנה שיניתי כל חודש את הרגלי התזונה שלי כדי להרגיש בעצמי מה מונע התקפים וטריגרים. אחרי התזונה הסלקטיבית הבנתי שהמפתח הוא רק בהקשבה לגוף וכמו שאמרתי כל אחד הוא אחר, חשוב לזכור שהמטרה היא לא רזון אלא תחושה חיונית יותר.

לתקופה הורדתי פחמימות ריקות – יש הבדל בין פחמימות מורכבות ופחמימות פשוטות
מורכבות: מכילות גם עמילנים וסיבים. פשוטות: הופכות לסוכר ולא תורמות מעבר לקלוריות.

אוכל מלא סוכר ומעובד לא עושה טוב לאף אחד אז על אחת כמה וכמה למי שזקוק להזנה ראויה, אבל גוף עייף דורש סוכר וזה היה מאוד קשה כי לפי החוק מה שעולה חייב לרדת, הסוכר מרים גבוה ומפיל מהר מדיי. כשאוכלים פחמימות מורכבות ולא סוכר פשוט הגוף מפרק אותם לאט יותר ולכן הצניחה מתונה יותר.

האיזון היה בעזרת חלבון

חלבון הוא אבן יסוד לבניית שרירים אז המחשבה הייתה פשוטה, יש לי בעיה שפוגעת לי בשרירים וגורמת עייפות? כמובן שזה המפתח, ברגע שהתחלתי להבין למה ואיך הוא משתלב ונספג בכמות גדולה יותר ובעזרת שילוב מאוזן של פחמימות מורכבות, אוכל פחות מעובד, שומן איכותי (שמן זית זה החיים), קטניות, ירקות פירות וסוכר (במידה) ובשילוב מורידי ערכים גלוקמיים (למשל תמר עם אגוז) הצלחתי למצוא את האיזון הנכון לי. מה שעוד תרם לאיזון הייתה חלוקת הארוחות ביום, ארוחה קטנה כל כמה שעות כדי לא לייצר עליות וירידות גדולות של סוכר שמפילות. סוג של תזונה שמתאימה לשרירן סכרתי. וגם אם מדיי פעם בא על אוכל לנשמה הכל בסדר, גם היא צריכה לאכול, כל עוד שומרים על קו נקי ומזין הגוף סלחן. ומים, הרבה מים.

2. טיפול נפשי משלים

לא יודעת אם תיאוריות ההתפרצות נכונות ואם זה אכן מתחיל מטראומה פיזית או נפשית, לטעמי זה יותר עניין גנטי וביש מזל. אבל גוף ונפש זה אחד! כשאנחנו לא טובים לעצמנו, כשיש לנו טענות כלפי הגוף שלנו הוא יודע, כזה חכם הוא, והוא לא משיב לנו טובה אלא כואב יותר ויותר, גם לשמוע שאתה סתם עושה את עצמך לא מוסיף למצב המורכב גם ככה, אז חשוב כל כך למצוא איש מקצוע עם ארגז כלים גדול משלנו שיכול לעזור לנו לפרוק, להשלים, לחיות חיים נוחים יותר עם עצמנו. נתקענו איתנו עד סוף החיים ונשאר רק להסתדר עם זה הכי טוב. ושכל אחד יבחר מה שמתאים לו, קואצ'ר, פסיכולוג, פסיכיאטר או מטפל מכל סוג שהוא שאיתו אנחנו יכולים להתמיד בתהליך שמשתנה כל הזמן. ולא, לדעתי אין דבר כזה "סיימתי את הטיפול" אנחנו עבודה בהתהוות וכל מה שיכול לעזור לנו להתמודד מבורך, החיים מספיק קשים, לא צריך לעשות יותר קשה איפה שלא צריך ואם מישהו יכול להקל, קחו בשתי ידיים. ואם שואלים אותי, פיברומיאלגיה הופכת להיות פרוגרסיבית כשלא מטפלים בה כראוי ובה זה אומר בעצמנו.

3. תנועה ופילאטיס שיקומי

אולי יהרגו אותי הקולגות שלי אבל אגיד את זה בכל זאת – אני אמנם חסידת פילאטיס ועבורי זו התשובה, אבל כל מה שגורם לכם להזיז את הגוף מבורך!!! בכלל לא משנה אם זה יוגה, היט, קרוספיט, שחייה צורנית או ריקוד עם סרט. העיקר להזיז את הגוף! להניע את המפרקים ולהנות מחוויית תנועה חיובית! אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגעתי לשיעור פילאטיס, בקושי גררתי את עצמי במדרגות ולידי אישה בת 70 שהחזיקה את עצמה במקומות שלא נשמתי בהם, התמכרתי. מה שהשיטה הזאת עושה זה לא פחות מפלא עבורי.

בפילאטיס שיקומי מתמקדים בשרירים סובבי שלד שמסתנכרנים דרך נשימה תוך כדי רפרטואר של תבניות תנועה פונקציונליות בהתנגדות. עקרונות השיטה לפי הממציא שלה הלא הוא ג'וזף פילאטיס, הינם ריכוז, שליטה, דיוק, נשימה, קצב וזרימה, תנועתיות ומרכז. וכל אחד קדוש בפני עצמו אבל אנסה לפשט את זה מעט:

  • הפרדה וסנכרון תנועה – שחרור מפרקי גם עוזר לשחרר את הכאבים כי בפיברו חומצות חלב שנתקעות גורמות לחלק מהכאב. שחרור מפרקי משמן את המפרקים בצורה אינטיליגנטית. בפילאטיס חשוב לא פחות מה אנחנו לא מזיזים ממה שכן והפרדת תנועה נכונה מאפשרת לצאת לכל פעולה ללא פיצוי של כל הגוף.
  • תנועתיות – מעבר לגמישות טובה יותר גם הפאשיה נמתחת והכאב העצבי פוחת משמעותית. הקשיחות והעומס של להחזיק את הגוף בטונוס ושרירים מקוצרים פשוט מתיש ושוחק, בפילאטיס עובדים גם על זה כי כל החיים הם בתנועה בכל כך הרבה מובנים.
  • חיזוק שרירי – מעלה נידף פתאום להרים משקל זה כלום, היציבה משתפרת וכשהגוף חזק ומוחזק נכון זה כמו לקום לתחייה. חשוב לחזק במיוחד את השרירים שסובבים את עמוד השדרה והליבה, אם זה פילאטיס מכשירים או מזרן יש דגש רב על חיזוק הגוף מבפנים החוצה.

4. חיבור גוף-נפש ונשימה

בפילאטיס קוראים לזה מודעות אבל זה הרבה יותר, גם בשיעור בודד שבו אנחנו מקשיבים לעצמנו, מתחברים לגוף שלנו ומבינים קצת יותר למה ואיך, משקיטים את הנפש ובעיקר מטיבים עם הנשמה.

אחד מציטוטיו המפורסמים של ג'וזף פילאטיס:

Breathing is the first act of life and the last. Our very life depends on it

נשימה היא דבר בסיסי שבד"כ אנחנו לא חושבים עליו וחבל, רובנו נושמים לא נכון. נשימה שטחית מייצרת עייפות, כשהגוף לא מקבל מספיק חמצן כלוב הצלעות נשאר כלוב סגור וחסר תנועה, מה שמשפיע על איך הצורה בה אנחנו מחזיקים את הגוף ואת התנועות היומיומיות. בפילאטיס יש דגש רב על צורות הנשימה השונות כדי לאפשר גיוס שרירי נכון ותנועתיות מירבית ומודעת. נשימה היא נשמה.

עצם המחשבה שאנחנו מחליטים בדיוק איך הגוף שלנו יזוז (בעזרת המון תרגול וחיבור גוף-נפש כמובן) הייתה ה-תגלית שלי, אני מחליטה, לא הפיברו. ומה שהגוף שלנו יודע לעשות… אנחנו המכונה הכי חכמה וחזקה שקיימת ואנחנו צריכים לתת לעצמו את המקום הזה להחלים כי יכולת הריפוי שלנו לעצמנו היא התרופה הטובה ביותר. מבחינתי פילאטיס זו דרך חיים ולא סיסמא ריקה.

12 שנה מאז ועד היום. נטולת כאבים, נטולת התקפים והתרופה שלי היא התנועה, להזיז את הגוף קצת אחרת, להקשיב לו, גוף בריא הוא גוף מושקע, שמניעים אותו, שמזינים אותו באוכל ראוי, שמפרגנים לו ואוהבים אותו. ולמה שלא נתייחס לעצמנו ככה? מגיע לנו לא פחות מזה.

אלה יריץ אבני היא מדריכת פילאטיס מכשירים שיקומי (חולת פיברו עם מחלה בשליטה) ומטפלת במגוון מחלות כגון פרקינסון, פיברומיאלגיה, שיקום לאחר תאונות ומחלות כאב מגוונות.

אולי יעניין אתכם גם >> 7 תרופות טבעיות לפיברומיאלגיה

הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המחקרים והמאמרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינו תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך, בכל בעיה רפואית או נפשית יש להיוועץ ברופא המלווה שלכם.

הוספת תגובה

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA ו-Google מדיניות פרטיות ו תנאי השירותלהגיש מועמדות.

ברישום התגובה הנך מסכים לתנאי השימוש

אל תפספסו

Monkey pox

בריאות

יוני 26, 2022

אבעבועות הקוף- מה זה ומה חשוב לדעת?

הפאניקה סביב אבעבועות הקוף חובקת עולם בכתבה הבאה ננסה לעשות […]

Older kids at summer camp

בריאות

יוני 26, 2022

ילדים בוגרים בקייטנות הקיץ מה חשוב שתדעו?

המאמר שלנו הפעם יעסוק בבעיות האופייניות לקייטנות של הילדים הגדולים […]

Mosquito bites

בריאות

יוני 26, 2022

כל מה שחשוב לדעת על יתושים ועקיצות

קשה לתאר לעצמנו חרק פחות אהוב מהיתוש – הוא מזמזם […]

קייטנות קיץ

בריאות

יוני 25, 2022

שולחים ילדים קטנים לקייטנות הקיץ ? חשוב שתדעו!

שולחים ילדים קטנים לקייטנות הקיץ? רעיון מצויין להעסיק אותם ולהעשיר […]