כל הדרכים להיפטר מכינים

מה לא נכתב על הטיפול בכינים ובביצים. מעטים מאד הם ההורים (במידה וקיימים כאלה בכלל) שאינם מכירים את הצמרמורת החולפת בגוף, ברגע בו מתקבלת ההודעה מהגננת או מהמורה שלילד יש כינים. מספר מילים בודדות שמהוות את יריית הפתיחה למלחמה ארוכה למדי נגד המבקרות הלא-קרואות – הכינים. אם גם ילדיכם במתגרדים, חשוב שתדעו שאתם אינכם לבד במערכה – קרוב ל-75% מהילדים בישראל יזכו בעונג המפוקפק של הדבקה בכינמת, לפחות פעם אחת (לרוב, יותר) בימי חייהם. בעבר, עונג מפוקפק זה היה, פחות או יותר, שמור לילדי הגנים ובתי הספר היסודי (והוריהם, כמובן), אבל בזכותה של אופנת הסלפי, מעגל ההדבקה הלך והתרחב, וכעת, נכללים בו גם בני הנוער (ילדי חטיבות הביניים והתיכון). זאת, מאחר והצמדת הראשים לצורך צילום הסלפי מאפשר לכינים לנצל את ההזדמנות ולהחליף את משכנן בראש אחר, לא מוכר להן. 

מה חשוב לדעת על הכינים?

כינת הראש היא חרק שנמצא, אך ורק, על ראשיהם של בני אדם. כינה חיה כחודש ימים, במשך כל חייה, תזונתה מבוססת על הדם שאותו היא תמצוץ מעור הראש באמצעות ניקובו כל 3-6 שעות. גודלה של הכינה תלוי בשלב של התפתחותה, ואורכה עשוי לנוע בין מילימטר אחד לשלושה מ"מ. צבע הכינה ישתנה מאפור לחום או לאדום, בהתאם למשך פרק הזמן אשר עבר מאז ניזונה הכינה בארוחתה האחרונה. הכינה מטילה כשש ביצים בכל יום, והיא מטילה אותן, לרוב, בצמוד לשורשי השיער וקרוב מאד לעור הראש. ביצי הכינים סגלגלות בצורתן ומבריקות, וצבען חום-צהוב. כשבוע עד תשעה ימים לאחר הטלתן בוקעות מהביצים הכינים הצעירות הזונחות מאחוריהן את הקליפות הריקות כשהן דבוקה לשערות למשך עוד כשישה חודשים, עד שהדבק המצמיד אותן לשערה מתרופף והן נופלות (זאת, אם לא סירקתם את קליפות הביצים באמצעות מסרק צפוף לפני כן). עם צמיחת השיער, מתרחקת קליפת ביצת הכינה מעור הראש, ולאחר חודשיים-שלושה, ניתן להבחין בה בקלות כשהיא דבוקה לשערה, במיוחד על שיער כהה בצבעו.

בסימן האופייני יותר להידבקות בכינים (גירוד הראש) תחושו כשמונה שבועות לאחר קרות ההדבקה הראשונית בכינים. גירוד זה נוצר, מכיוון שבעת העקיצה הכינים מזרימות לפצע שהן יוצרות את הרוק שלהן שמכיל חומרים המונע את קרישת הדם. ה"רוק" גורם לתגובת גירוי חזקה, שלעיתים, אף ניתן להבחין בה בעין על עור הראש. רק לעיתים רחוקות עלולה העקיצה עצמה לגרום להתפתחות פצעים ולזיהום, אבל גירוד העקיצות בציפורניים שמתחתיהן מסתתרים זיהומים וחיידקים שונים – בהחלט עשויות לגרום להם.

הכינים מסוגלות לשרוד הרחק מהראש למשך פרק זמן מאד (כ-48 שעות), הן רגישות לשינויים בטמפרטורה ונזקקות לשם תזונתן לדם האדם. הן עוברות מראש לראש בהליכה (ולא בתעופה או בקפיצה), ולמרות שההדבקה דרך חפצים (כמו מברשות, כובעים, מגבות וכד') נחשבת לשכיחה פחות, חשוב מאד, בזמן שמבצעים טיפול כינים לכל בני הבית, גם לנקות את הציוד המיועד לשיער (מסרקים ומברשות), ולטפל במגבות ובמצעים. את המצעים והמגבות יש לכבס בטמפרטורה של 60 מעלות, ואת כל מה שלא ניתן לרחיצה, יש לסגור ולאחסן בשקית פלסטיק אטומה לאוויר במשך שבועיים, על מנת לוודא שלא רק הכינים החיות מתו, אלא גם ביציהן הפכו לז"ל.

כל השיטות להיפטר מכינים

בואו נתחיל מהסוף – כל שיטה שמטרתה להיפטר מהכינים, תמיד, תהיה מלווה בסירוק במסרק צפוף שמטרתו לא רק לסלק את הכינים החיות, אלא גם לנסות להיפטר מכמה שיותר ביצים, שמהן עלול לבקוע הדור המגרד הבא. אז מסרק כינים – כבר יש לנו. מה הלאה? מחקר שבוצע בדרום אירן ומנתח את כל בעיית הכינים על כל רבדיה השונים, ומחקר נוסף, העוסק ביעילותן של השיטות הכימיות בהתמודדות עם כינים.

תכשירים קונבנציונאליים 

התכשירים הקונבנציונאליים מתחלקים לשניים – התכשירים הוותיקים המכילים חומרים כימיים שקוטלים את הכינים (מרעילים אותן), ולרובם – ריח בלתי נעים ותופעות לוואי (כמו גם סיכון בהרעלה, במיוחד בכל הנוגע לילדים קטנים ותינוקות). מולם – תכשירי הדור החדש שמכילים ריכוזים שונים של סיליקון ופוגעים בכינים על ידי חנק שלהן למוות.

תכשירי ושיטות הסבתא

מריחת השיער במיונז או בשמן זית – אמנם, השיטה עשויה לפתוח קשרים ולהקל על סירוק הכינים באמצעות המסרק הצפוף החוצה, אבל לחומרים-עצמם אין שום השפעה מדעית מוכחת על הכינים.

שמנים אתריים (שמן רוזמרין ו / או שמן עץ התה) – על אף שהשמנים האתריים עשויים להבריח את הכינים בריח הדומיננטי שלהם, שימוש קבוע בהם, כמו גם טפטוף ישירות על העור עלול לגרום להופעתם של גירויים בעור. רוצים להשתמש בהם למניעה? מהלו מספר טיפות במים פושרים והתיזו על השיער.

תכשירים המבוססים על מיצוי צמחים / ירקות הידועים כיעילים במלחמתם נגד הכינים (וביניהם ת"א, גזר, שום ופטרוזיליה) – העיקרון העומד מאחוריהם הוא ייבוש הכינים (בזכות השארת התכשיר על השיער). כמובן שגם לאחריהם יידרש סירוק במסרק צפוף. חלק מהתכשירים מספקים רק השמדת הכינים הקיימות, אחרים – מבטיחים גם מניעת הדבקה.

מסרקים חשמליים / מחשמלים

לגימיק הזה היינו חייבים להקדיש פסקה משלו. בשנים האחרונות הוצף השוק במסרקי הכינים החשמליים, שבעת הסירוק מעבירים זרם חשמלי במתח נמוך מאד שמטרתו היא חיסול הכינים והביצים באמצעות חישמולן. המחשבה שמאחורי הרעיון הייתה, שאם אנחנו בלאו הכי חייבים לסרק את השיער במסרק הצפוף, אפשר להוסיף לכך גם פעולת המתה אקטיבית. על אף שהמסרקים נבדקים ומאושרים על ידי הגופים המתאימים, לא כל הורה יתלהב מהרעיון, ובצדק

לסיכום – כמה דברים שלא ידעתם על כינים (וחבל)

בדומה לפרעושים ולקרציות אצל חיות המחמד שלנו, בחלק גדול מהמקרים, נחוש שאולי כל הסיטואציה הזו גדול עלינו, ואולי בכלל כדאי לשכנע את הילד/ה לגלח את הראש בכלל… ובכן, אם אין המדובר בקרחת מבריקה של ממש, גם שיער באורך חצי ס"מ עלול להוות חממה ובית גידול לכינים. נכון, הן עוברות בקלות רבה יותר כשהשיער הוא ארוך, מתולתל או סבוך, אבל אין להן בעיה גם להסתפק ב"מועט" ולחיות על שיער קצוץ. מיתוס ארכאי נוסף שהופרך על ידי מחקרים, הוא כי הכינים מעדיפות ראשים מלוכלכים. במציאות – כינים מעדיפות את הראש שלכם כשהוא נקי ועורו אינו שומני, פשוט מכיוון שכך קל להן יותר להגיע למקור מזונן – הדם שבעור הקרקפת.

המיתוס האירופאי מעורר התקווה (אבל השגוי מיסודו) כי אין כינים בחורף, מובס בכל שנה מחדש בישראל, ואנחנו ההורים מוצאים את עצמנו מתמודדים עם הצורך להיפטר מהיצורים הרוחשים בשיערם של הילדים.

רוצים לשאול עוד שאלות על הדרכים להיפטר מכינים ? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו 

אולי יעניין אתכם גם>>> כל מה שחשוב לדעת על יתושים ועקיצות