כל מה שצריך לדעת על דיכאון סמוי

עם כל יתרונותיו, הבעיות המרכזיות בעידן הדיגיטאלי הן הניתוק, הריחוק, חוסר היכולת להבחין בין המתרחש במציאות לבין אותה תדמית עליזה, צוהלת ומצליחה שאותה מנסה כל משתמש ברשתות החברתיות לשוות לעצמו. כי, מי מאיתנו לא היה רוצה להצטייר כמצליחן אמיתי, כזה שהולך לו בכל מה שהוא עושה? יש לו את הרכב היפה ביותר, הוא אוכל במסעדות האיכותיות ביותר, והוא תמיד תמיד מחויך ומאושר. בחלק מהמקרים, כשאנחנו רואים משתמש כזה, באופן טבעי, נרצה לחבור אליו, בכדי שמעט מאבק הכוכבים שהוא מפזר סביבו, ידבק גם בנו. אבל, המציאות שמאחורי המסך עלולה להיות שונה לגמרי, שכן, הסיכויים שאתם מכירים, ברמת היכרות כלשהי, מישהו או מישהי שהתאבדו (ואף עשו זאת באופן מפתיע, בניגוד לכל מה ש"ידעתם" עליהם מהרשת), אינם נמוכים כלל. זאת, מאחר והבדידות נחשבת כ"מחלה" העיקרית והקטלנית של המאה ה-21, של העידן הדיגיטאלי שבו אנחנו חיים.

הכירו את הדיכאון הסמוי, אותו דיכאון שנחשב להרבה יותר מסוכן מסוגי הדיכאון האחרים, ומיד גם תבינו מדוע.

מהו דיכאון סמוי?

דיכאון סמוי מאופיין בכך, שמבחוץ, בעיני הסביבה, המתמודדים איתו נראים, לכאורה, מסופקים, מאושרים ויצרניים – חייהם העסקיים, הזוגיים והמשפחתיים נראים תקינים לגמרי, ולמעשה, בהרבה מהמקרים הם מהווים מושא לקנאתם של הסובבים אותם.

בניגוד לחיצוניות המושלמת, מתחת לפני השטח, בתוך נפשו של האדם המתמודד עם דיכאון סמוי, תסמיניו של הדיכאון משפיעים על הרגשות, על אופן החשיבה ואף על בריאותו של האדם. ומפחיד יותר מכך – בניגוד לסוגי הדיכאון האחרים שצפים על פני השטח ולכן, בשלב כלשהו, מישהו בסביבתו של האדם המדוכא עשוי לשים אליהם לב ולהתעקש על כך שיקבל טיפול מתאים, הדיכאון הסמוי נשאר בין האדם לבין עצמו, תסמיניו (בשל חוסר הטיפול) לא ייעלמו, אלא רק ילכו ויתבססו, ילכו ויהפכו לבעייתיים יותר, עד שהם ידחפו את האדם המתמודד עימם לעשות מעשה שממנו אין חזרה. חלק גדול מהבעייתיות שמביא איתו הדיכאון הסמוי היא הבידוד הרגשי שהוא כופה על האדם, שמצד אחד, נאכל מבפנים (כמו כל מתמודד עם כל סוג דיכאון אחר), ומצד שני, מדחיק את הקשיים שלו ולא מציף אותם כלפי חוץ, מסיבות שונות.

 דיכאון סמוי – מה הם תסמיניו?

לכאורה, בשל המודעות הגוברת והולכת של ימינו – כולנו מסוגלים לזהות אדם המתמודד עם דיכאון – ניתן, בקלות רבה, לזהות את העצבות, חוסר האנרגיות וחוסר היכולת ליהנות בשל הפנים העגמומיות, העיניים הכבויות והדיבור המונוטוני. במקרים החמורים, נוכל לעשות זאת בשל הפגיעה בתפקוד היומיומי התקין. אבל דיכאון סמוי משנה את כללי המשחק, לוקח את כל מאפייני הדיכאון הסימפטומטיים שאותם הזכרנו בלא מעט מאמרים בעבר, ודוחק אותם מטה-מטה, אל מקומות עמוקים, שלפעמים, אפילו האדם-עצמו אינו מודע לקיומם.

רגע, איך זה יכול להיות? אדם הסובל מדיכאון ואינו מודע לו?

דיכאון סמוי גברי נפוץ יותר מדיכאון נשי מכיוון שגברים באופן טבעי ובלתי מודע, נוטים להדחיק את הרגשות שלהם ואת הקשיים שאיתם הם מתמודדים, ולא להפגינם ולשקפם כלפי חוץ, כלפי הסובבים אותם. אותם גברים, שלרוב, מגיעים מתרבויות שמלמדות אותם, למשל, ש"גברים אמיתיים לא בוכים" והם שמעו לא מעט פעמים את המשפט "מה אתה בוכה? מה אתה, ילדה?" מסתובבים בעולם כשהם נושאים עימם דימוי עצמי ירוד וחוויה פנימית מלנכולית. אולם, בניגוד למצבם של המדוכאים ה"קלאסיים", תפקודם השוטף של הסובלים מדיכאון סמוי אינו נפגע, כך שהם ממשיכים בניהול חיים שגרתיים, תוך שהם הולכים לעבודתם, מטפלים בילדיהם, מנהלים חיי זוגיות ומשפחה למופת וכד'.

יתר מכך, פעמים רבות בשל מנגנוני ההדחקה וההסתרה המפותחים של הסובל, אף האדם-עצמו לא יהיה מודע לדיכאון בו הוא שרוי, וכך, למעשה, מוכפל גודלה של הטרגדיה – לא רק שסביבתו הקרובה מתקשה לזהות את סממני הדיכאון הקלאסיים המובהקים, אף הוא-עצמו אינו מסוגל לאתר את מקור תחושת הסבל שהוא מתמודד עימה, ולכן, באופן הגיוני, הוא לא יזכה לקבל עזרה – לא יזומה מבחוץ ולא כזו שהוא יוזם את קבלתה.

במקום ההתמודדות המתבקשת עם הדיכאון, לעיתים קרובות, הסובלים מדיכאון זה יהיו מוכנים לעשות הכל כדי לטשטש את הסבל הנפשי, לשפר את הרגשתם ולהעלות את ערכם בעיני עצמם. לרוב, ייעשה הדבר באמצעות פנייה להתנהגויות הנושאות אופי של הרס עצמי (כצריכת חומרים ממכרים, שימוש באלימות והתפרצויות זעם, פגיעה עצמית, עיסוק בהתנהגות מינית כפייתית וכן הלאה.

מה חשוב לדעת על דיכאון סמוי?

ראשית, חשוב לומר, כי כאשר מדברים על דיכאון סמוי נשים, לרוב, אינן פלח האוכלוסייה הסובל ממנו. שכן, בניגוד לנשים, הגברים, מטבעם, נוטים יותר להימנע מחשיפה ומדיבור על מצוקות רגשיות, על אחת כמה וכמה כשהן מצוקות שמהן הם-עצמם סובלים. מסתבר, כי הסיבה להתנהלות זו מקורה בציפיות ובהבניות החברתיות הרווחות ונוגעות למושג ה"גבריות". גברים רבים גדלו, כבר מילדותם, על מסרים המצווים עליהם להיות "גיבורים" ו"חזקים" ולהימנע מכל הפגנה של חולשה או פגיעות. ולכן, כבר מגיל צעיר, הם לימדו את עצמם להתרחק מכל הביטויים הרגשיים הנוגעים לכאב, צער או עצב.

גם כיום, על אף ההתקדמות הרבה בנושא, החשש להיתפש בעיני הסביבה (ואף בעיני עצמם) כ"חלשים" או כ"נשיים", גורם ללא מעט גברים להסתיר את רגשותיהם ולדכאם, בעיקר כשמדובר ברגשות קשים או מורכבים יותר, באופן כזה, שהאדם נמנע, לכאורה, מהבושה שעלולה להיות כרוכה בהצגתם כלפי חוץ.

אחת מהמטרות העיקריות בטיפול בדיכאון מסוג זה, מתייחסת לקילוף המגננות שאותן עטה האדם על עצמו ועל רגשותיו, חשיפת עצם קיומו של הדיכאון והתמודדות עם הנחות היסוד המוטעות שגרמו להתפתחותו.

רוצים לשאול עוד שאלות על דיכאון סמוי? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

אולי יעניין אתכם גם >>> מה זה דיכאון בהריון?