כל מה שחשוב לדעת על יתושים ועקיצות

קשה לתאר לעצמנו חרק פחות אהוב מהיתוש – הוא מזמזם לנו ליד האוזן, מפריע לישון בלילה, עוקץ אותנו ומטביע בנו אותות קין אדומים ומגרדים שקשה מאד לעמוד בפני הצורך לגרד אותם (לפעמים עד זוב דם), במיוחד בעת שנת הלילה שלנו. אמנם, חלפו לא מעט עשרות שנים מאז שיתושים ככלל, כזן של חרקים, היוו אויב שיש להילחם בו מלחמת חורמה וכל האמצעים כשרים לשם כך, אבל, גם בימינו-אנו, יתושים מהסוגים השונים עשויים להוות סכנה – לחלק מהאנשים יותר מאשר לאחרים. אילו סוגי יתושים קיימים כיום בישראל? מה הן הסכנות הנלוות לעקיצתם? וגם – כיצד ניתן להילחם בהם, בכל זה ועוד – נעסוק הפעם.

למה, בעצם, יתושים עוקצים?

העקיצה שאותה אנחנו חשים בעת שיתושה עוקצת אותנו, היא, בעצם, הדרך שלה לשאוב מאיתנו דם. היא זקוקה לדם שלנו (ולדמם של בעלי דם חם אחרים) בשביל החלבון המצוי בו וחיוני להתפתחות הביצים שמהן יבקעו זחלי היתושים, הדור הבא של מוצצי הדם המעופפים. זכרי היתושים, לעומת זאת, ישיגו את הסוכרים הנדרשים לקיומם באמצעות מציצת צוף ונוזלי צמחים, אז סביר להניח שאותם, לפחות, לא נפגוש כשהם מזמזמים לנו ליד האוזן בלילות.

נקבות היתושים מצוידות בסוג של "חוש" המאפשר לה איתור קורבנות – היכולת לחוש ריכוזי פחמן דו-חמצני (CO2), אותם פולטים בעלי חיים בעת נשימתם. לאחר שהיתושה הגיעה קרוב מאד למטרתה, היא תפעיל חושים נוספים בהם היא ניחנה – היכולת לחוש חום שנפלט מגופו של בעל הדם החם והיכולת להריח את הכימיקלים שאותם פולט גופו של הקורבן בזיעתו ובעת נשימתו.

את מי היתושות מעדיפות?

כולנו מכירים אנשים שיושבים באוויר הפתוח רבע שעה וזה מספיק להם בכדי להפוך לדלמטי מכוסה בעקיצות ובגירודים, ומולם – גם כאלו שאם הם יתנחלו בשלולית מים שורצת יתושים, אף יתוש לא יתקרב אליהם, והם יחזרו משם צחים וחלקי עור כמו שלגיה לאחר יום שלם בספא. ובכן, מה מושך יתושים?

ליתושות, כך עולה מלא מעט מחקרים, יש העדפות קולינריות מפותחות למדי – למשל, מחקר מסוים, גילה כי בתקופת ההיריון נשים מסוימות מושכות אליהן, כמעט פי שניים יתושים. זה, כנראה קורה, מכיוון שבעת ההיריון טמפרטורת הגוף עולה המעט (אפילו לא בצורה שמורגשת לנו, כבני אנוש), ומנגד, היא גם פולטת בעת נשימת יותר פחמן דו-חמצני. אז את לא רק אוכלת "בשביל שניים", את גם סופגת פי שתיים עקיצות יתושים. החדשות הטובות, הן, שהיריון, בסופו של דבר, עובר, והסקסאפיל של האישה ההרה בעיני היתושים – מתפוגג יחד איתו.

אבל, בניגוד להיריון, ישנם דברים אחרים שאינם בשליטתנו, אבל מהווים מגנט ליתושים לא פחות מהיריון. למשל, סוג דם. הידעתם, לדוגמה, שסוגי דם מסוימים נחשבים כאטרקטיביים יותר בעיני יתושים? ואנחנו כבר לא מדברים על דברים כמו שתיית אלכוהול, זיעה, חיידקים מסוימים על העור וכן הלאה.

בקיצור, אם אתם אטרקטיביים בעיני יתושות כמקור מזון, זה לא הן, זה, לגמרי, אתם : )

סוגי היתושים בישראל

בארץ ישנם מספר מיני יתושים שונים:

יתוש האנופלס (Anopheles) – כן כן, אותם יתושים הידועים מהסיפורים על ימי ההתיישבות הראשונים בארץ ישראל. זוכרים? ביצות, יתושים ומלריה? השילוש המכובד שהפיל לא מעט קורבנות בין המתיישבים, שכן זחלי יתושי האנופלס מתפתחים באזורי מים טבעיים העומדים (ביצות, מקווי מים ואגמים) או במים הזורמים לאיטם (נחלים). זורמים לאט. על אף שאוכלוסיות מצומצמות של האנופלס עדיין חיות במספר מקווי מים טבעיים בישראל, כבר שנים שאין תיעוד של מקרי מלריה כתוצאה מעקיצותיהם (וטוב שכך).

יתוש בית מצוי – קולקס (Culex pipiens) – זן היתושים הנפוץ, המוכר והזכור מאד שלא לטוב. אוכלוסיות יתוש מסוג זה מעדיפות מים העשירים בחומרים אורגניים (שזו מילה מכובסת למדי למי ביוב ושפכים). היתושים פעילים, בעיקר, בין הערביים והחשכה, והם ונחשבים כמפיצים העיקריים של נגיף קדחת הנילוס המערבי בישראל.

יתוש הטיגריס האסייתי, יתוש הנמר האסייתי או אדס מפוספס (שמו המדעי – Aedes albopictus) – יתוש ממין פולש שנפוץ בישראל באזורים רבים. אם התרשמתם מריבוי שמותיו, תתרשמו בוודאי גם ממראהו (יתוש בוגר מאופיין בגוף שחור ובפספוס לבן על חזהו ורגליו) ומיכולותיו – היתושים הבוגרים זריזים למדי, הנקבות מזן זה, בניגוד לזנים אחרים, מסוגלות לעקוץ גם מספר פעמים תוך פרק זמן קצר, הוא פעיל גם בשעות היום וגם בשעות הלילה, עקיצותיו גורמות לתגובות אלרגיות אצל מרבית האנשים (גם אצל ברי המזל שאינם אלרגיים ליתושים אחרים), והוא מולטי-טאלנט גם בנוגע למחלות שהוא מעביר לנעקצים – צ'יקונגוניה (Chikungunya), מחלת דנגי (Dengue Fever), קדחת צהובה (Yellow Fever) וקדחת הנילוס המערבי. על אף ששלוש המחלות הראשונות לא מופיעות ברפרטואר של היתושים האלה בישראל, חייבים להודות שמדובר ביתוש מרשים (ומסוכן) למדי.

בסיכומו של דבר

מידי שנה מתים קרוב ל-750 אלף(!) בני אדם בעולם ממחלות ומנגיפים המועברים בעקיצת יתוש, לכן, הדרך העיקרית לצמצם את הסיכונים היא מניעת מפגעי יתושים – כלומר, לא לאפשר ליתושים להטיל ביצים על ידי הכחדת סביבות גידול אפשריות. במקומות בהם אין ברירה וקיימים יתושים חשוב לנקוט באמצעי ההתגוננות המתאימים – התקנת רשתות מתאימות על חלונות ודלתות, שימוש בתכשירים הדוחים יתושים ומונעים עקיצה, שימוש בשמנים אתריים המונעים גירוד העקיצות והתפתחות זיהומי עור וכיו"ב.