מה חשוב לדעת בקבלת טיפול רפואי?

אנו מגיעים לקבל טיפול רפואי אצל הרופא ומקבלים ממנו המלצה לתרופה מסוימת. מה חשוב לשאול את הרופא ומה ההשפעה שיש לחברות התרופות על הטיפול שבחרו עבורנו?
ד"ר רותם ויצמן עונה על השאלות

כולנו מכירים את הרגע שבו אנחנו מבקרים אצל הרופא אחרי שהתלוננו על כאב או תופעה מסוימת, והוא מצווה עלינו "לקחת את המשחה הזו ולמרוח אותה שלוש פעמים ביום ואת הכדור הזה לבלוע פעמיים ביום אחרי אוכל".
לא פעם, ההרגשה שלנו היא שהרופא שולף מהמותן את התרופה שהוא רצה לתת לנו, אך אין זה כך. בדרך כלל הרופא רושם לנו תרופה שהוא למד עליה, או כזו שהוא נתן כבר למספר רב של מטופלים וראה שהתרופה יעילה, והוא יוצא מנקודת הנחה שהתרופה תתאים גם לכם. הבעיה היא שלפעמים התרופה ניתנת מבלי שהרופא יודע עליה את כל מה שצריך ומכיר את כל תופעות הלוואי שלה.

אנחנו כמטופלים לא תמיד יודעים מה עומד מאחורי השיקולים של הרופא. אנו יודעים שהוא רוצה לדאוג לנו ולבריאותנו ולטפל בבעיה הרפואית שבגינה הגענו אליו, ולכן מסיקים שהוא מפנה אותנו לטיפול (תרופתי או אחר) שהוא מאמין שיעזור לנו. אולם האם המידע שאנו מקבלים מהרופא מספיק לנו? האם עלינו להסתפק בכך שזה מה שהרופא מאמין בו, או אולי יש לנו את היכולת לשאול שאלות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הטיפול? התשובה היא כן. בעזרת מספר שאלות בסיסיות, שלא צריך להתבייש לשאול אותן, אנו יכולים לוודא שהטיפול אכן מתאים לנו. אלה השאלות החשובות שעלינו לשאול כדי לקבל את רוב המידע על הטיפול שאותו אנו אמורים לקבל ולהגדיל את סיכויי ההצלחה שלו.

אולי יעניין אתכם גם >> מה אתם יודעים על פציעות ספורט?

מה חשוב לשאול את הרופא?

  1. מהן תופעות הלוואי של הטיפול? – נכון שלכל טיפול יש תופעות לוואי, כפי שמופיעות על גבי המרשם של כל תרופה, אך יש תופעות לוואי שכיחות יותר ויש שכיחות פחות. לדוגמה, חשוב לדעת אם התרופה יכולה לגרום לגירויים כלשהם, לעלייה בלחץ הדם או לסיכוי בפגיעה בכבד. אם זאת תרופה שאנו צריכים ליטול באופן קבוע, אז כדאי לוודא שהתרופה לא תפגע באיכות החיים שלכם עם המשך הטיפול.
  2. כמה זמן לקחת את התרופה? – בעזרת השאלה הזאת אנחנו יכולים לדעת פחות או יותר כמה זמן הטיפול אמור להימשך ומה הסכנה אם לוקחים אותה יותר מידי. בנוסף על ידי כך יש לנו דרך לעקוב אחרי התקדמות הטיפול.
  3. מהי מטרת הטיפול? – האם התרופות יפתרו את הבעיה לחלוטין או רק ירגיעו את הכאב? בהחלט ייתכן שמטרת התרופה היא טיפול תומך, כלומר שהרופא מעוניין להפסיק את הכאבים שאתם חשים, אבל הבעיה תישאר בעינה ותופיע שוב בהמשך. מטרת השאלה הזאת היא להתאים את הציפיות בין הרופא לביניכם. לא פעם מטופלים חושבים התרופה שהרופא רשם להם תעלים את הבעיה לחלוטין ומתאכזבים לגלות שהיא חזרה מאוחר יותר, ושהטיפול שדרוש לה עמוק יותר מנטילת כדורים למשל.
  4. האם יש טיפולים נוספים אפשריים? ואם כן אז למה לא נאמרו? – הטיפול שקיבלתם הוא כנראה הטוב ביותר עבורכם מבחינת הרופא, אך אינו בהכרח היחיד. ייתכן שישנן עוד אופציות טיפוליות עדיפות? אולי יש בנמצא טיפולים טבעיים שיתאימו לי יותר מהתרופה הספציפית שקיבלתי? אם למשל אנו סובלים מדלקת בשריר, אנו יכולים לטפל בה באמצעות תרופה אנטי דלקתית, או חלופין לעבור טיפול אלטרנטיבי, כמו דיקור סיני למשל. לכן חשוב לשאול את הרופא האם ישנה אופציה טיפולית נוספת ואיזו מהן עדיפה מבחינתו ולמה, ורק אז להחליט.
  5. מתי ואיך כדאי ליטול את התרופה? – ישנה השפעה רבה לזמן לקיחת הטיפול, שעשוי להשפיע על תוצאות הטיפול. האם ליטול את התרופה בבוקר או בערב? אחרי או לפני האוכל? לפני השינה או במהלך היום? ישנן תרופות למשל שמסוכן ליטול על בטן ריקה, משום שהיא עלולה לפגוע באיברים פנימיים. או תרופות שגורמות לעייפות ותחושת נמנום, ולכן מומלץ ליטול אותה בערב לפני השינה ולא במהלך היום כשאנו בעבודה או בנהיגה.
אולי יעניין אתכם גם >> חם בחוץ? זה סוג הסרטן הנפוץ ביותר

השפעת חברות התרופות

בנוסף לכל הנזכר לעיל יש עוד נקודה חשובה בתהליך קבלת ההחלטות של הרופא בנוגע לאמצעי הטיפול, והיא השפעת חברות התרופות.

עם פרוץ מגפת הקורונה והקשר בין משרד הבריאות לחברת פייזר, ראינו עד כמה חברות תרופות יכולות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הממסד הרפואי ולפיכך גם להשפיע על חיינו, בהתאם לאינטרסים שלהם. יש לזכור כי חברות התרופות, מעבר להיות חברות שעוסקות ברפואה שתפקידה לתרום לבריאות האדם, הן חברות מסחריות שחייבות להציג רווח כלכלי. אלמלא הרווחים הכלכליים שלהן, החברות יתקשו לממן מחקרים ופיתוחים שעולים הון תועפות. זו הסיבה שהחברות מעוניינות לקבל מידע רפואי על המשתמשים בתרופה, כדאי להוכיח את יעילותה ולשפרה לפי הצורך.

השיקול הזה אינו קיים רק סביב החיסון לקורונה, אלא כמעט בכל טיפול תרופתי. מאחורי כל תרופה שהרופא רושם לכם עומדת חברת תרופות שהשקיעה כסף רב בפיתוחו והיא מעוניינת להוות אופציה ראשית, אם לא יחידה, לטיפול הספציפי. קחו לדוגמה את משככי הכאבים, מהתרופות הנפוצות בעולם. האם במקרה של כאב כדאי לנו ליטול אקמול, אספירין, נורופן, אופטלגין או אדוויל? כל אחת מהן מיוצרת על ידי חברה אחרת וכוללת מרכיבים שונים עם תופעות לוואי שונות, לכן עלינו לדעת מה ההבדל ביניהן ולמה דווקא התרופה הספציפית הזו הומלצה לנו.

טיפול רפואי מגזין רפואי
אקמול, אספירין, נורופן, אופטלגין או אדוויל? כל אחת מהן מיוצרת על ידי חברה אחרת וכוללת מרכיבים שונים עם תופעות לוואי שונות, לכן עלינו לדעת מה ההבדל ביניהן ולמה דווקא התרופה הספציפית הזו הומלצה לנו.

את השיקולים האלה ניתן לראות גם במקרה של מתן תרופה כחלק ממחקר קליני, שבו המטופל מקבל תרופה שעוד לא יצאה לשוק ואמורה להיות טובה יותר מכל תרופה אחרת שכבר נמצאת בשוק. במקרה הזה המטופל יודע מה הוא מקבל, כיוון שכחלק מהשתתפות במחקר יש לחשוף בפניו את כל המידע הרלוונטי טרם קבלת הטיפול ולקבל את הסכמתו להיות חלק מהניסוי.

אך מה קורה כשלא מדובר במחקר קליני? האם אין השפעת כלכליות שיכולות להשפיע על ההחלטה של הרופא? בהחלט כן. לכן, לרשימת השאלות החשובות שלמעלה, כדאי להוסיף את השאלה הבא: האם ישנם שיקולים כלכליים שעומדים מאחורי התרופה שהרופא או הקופה ממליצים עליהם?

חשוב להדגיש שהשיקולים הכלכליים יכולים להיות לא רק בנוגע לתרופות, אלא גם בנוגע למקום הטיפול. למשל המלצה לטיפול בבית חולים או במרכז רפואי מסוים שלקופת החולים יש עימו הסכם, דבר אשר מוזיל את עלות הטיפול מבחינתה.

לא להתבייש לשאול

האדם הממוצע לא מרבה לשאול את הרופא שאלות, בעיקר מתוך התחושה שמדובר באיש מקצוע ובעל סמכות וידע שאין לנו. למרות זאת, חשוב לשאול את השאלות האלה כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. בדיוק כפי שאתם מכניסים את האוטו למוסך ולא בהכרח תקבלו כל אבחנה של המוסכניק, אלא תשאלו כמה זמן האוטו יישאר אצלו? האם אפשר להשתמש בחלקי חילוף זולים יותר וכדומה. על המטופל להימנע ממצב שבו הוא מתבייש או חושש לשאול את הרופא שאלות, משום שהידע במקרה הזה עשוי לעזור לנו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר לבריאות שלנו. לכן, שאלו את הרופא שלכם שאלות שיעזרו לכם להבין יותר טוב את הטיפול שלכם ואת מצבכם, ואל תשכחו שהמטרה החשובה ביותר היא הבריאות שלכם, לא הכבוד של הרופא.

ד"ר רותם ויצמן מגזין בריאות רפואי
ד"ר רותם ויצמן

ד”ר רותם ויצמן הינו מרצה בתחומי התקשורת הבינאישית, האינטליגנציה הרגשית והאתיקה הרפואית, עם התמחות ביחסי מטפל-מטופל. הוא בעל דוקטורט בתחום מדעי הניהול ובוגר תואר שני באתיקה קלינית מבית חולים הר סיני בניו-יורק. מחברו של הספר "50 דילמות באתיקה רפואית" (ספרי ניב) שיצא לאחרונה לאור.

אולי יעניין אתכם גם >> איך אוכל משפיע על מצב הרוח שלנו

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

מגזין רפואי חרט על דגלו להביא את המאמרים והמחקרים האמינים ביותר אך אינו מהווה עצה רפואית או חוות דעת מקצועית ואינם תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך או כל מומחה אחר בהתאם לכתבה.

דילוג לתוכן